תקציר
סיכום כנס הדיינים תשע"טא. הכרעה על פי רוב דעות הפוסקים. [7]
ב. הכרעה כאחת הדעות בנסיבות מסוימות, וכדעה החולקת בנסיבות אחרות.[8]
ג. הכרעה על פי מנהג בתי הדין. [9]
ד. הכרעה על פי מנהג המדינה. [10]
ה. הכרעה על פי חוק המדינה במקרה בו הוא זהה לאחת הדעות בהלכה. [11]
[1] ש"ך, קונטרס תקפו כהן.
[2] כגון פרשני קונטרס תקפו כהן: אורים ותומים ונתיבות המשפט, וכן כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף, חו"מ כה, כללי הקים לי; חשק שלמה, כללי קים לי; ארח משפט (חזן), כה, כללי קים לי; ועוד. מן הראוי לציין שיש הסבורים שלדברי הש"ך משמעות מצומצמת ביותר, רק כאשר הפוסק עצמו סבר שמדובר במחלוקת שלא הוכרעה.
[3] אורים ותומים על תקפו כהן, סימן קכג-רכד; שו"ת הלכות קטנות א, קפב; הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה ב, עמ' 137-138. לעומת זאת, הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר א, דברי פתיחה אות יא) סבר שיש ליישם את דין "קים לי" באופן רחב ביותר.
[4] שו"ת דרכי נועם חלק חושן משפט, טו; ראו עוד: ש"ך חו"מ כה, ב; נתיבות המשפט כה, ב.
[5] הרב רצון ערוסי, "התחשבות בטענת 'קים לי' בבתי הדין לממונות", אמונת עתיך 122, עמ' 96.
[6] רמ"א חו"מ כה, ב.
[7] שו"ת רדב"ז ד, קטז (אלף קפז).
[8] ע"פ רש"י כתובות, נז ע"א, ד"ה הא קמ"ל.
[9] שו"ת דרכי נועם חו"מ טו; חשק שלמה, כללי קים לי אות צד.
[10] ש"ך חו"מ ס, יב.
[11] שו"ת מהרש"ם ה, מה. משפט שלום, קצד ד"ה כלל; הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל על פי התורה, ב, עמ' 72.