בס"ד, כ"ג בתשרי תשפ"ג

18 באוקטובר 2022

תיק 80133

פסק דין

בעניין שבין

התובע והנתבע שכנגד

 

ובין

הנתבעים והתובעים שכנגד

 

רקע

מר ב' (להלן "התובע", "הנתבע שכנגד") ומר דל' המסתייע בבנו עו"ד ל' (להלן "הנתבעים", "תובעים שכנגד") הינם שכנים הגרים בבתים פרטיים דו-משפחתיים אשר מפריד ביניהם קיר משותף.

לפני כעשרים שנה החליף התובע את תיקרת הרביץ שבגג ביתו בתיקרת בטון. מאוחר יותר גם הנתבע שיפץ את גג ביתו בדומה לתובע. סמוך לשיפוץ בבית הנתבע, החל התובע להתלונן על נזילה שהופיעה בביתו. לדבריו הנזילה הינה באשמת הנתבע. הצדדים נחלקו ביניהם, האם התובע התלונן על הנזילה לפני השיפוץ של הנתבע או לאחריו.

במשך השנים עשו הצדדים מספר נסיונות בכדי לעצור את הנזילה, בהצלחה חלקית.

לאחר מספר שנים, הביא התובע איש מקצוע שיש לו מצלמה לאיתור נזילות, כדי לאתר את מקור הנזילה. איש המקצוע הצביע על מספר מקורות אפשריים לנזילה מהגג של התובע, אך גם על אפשרות של נזילה מגג הנתבע. הנתבעים דחו את האפשרות שמקור הנזילה הוא בגג שלהם ולא הסכימו לקבל את קביעות המומחה.

לאחר מספר שנים נוספות הסכימו הצדדים לברר את טענותיהם בפני בית הדין.

עיקרי טענות התובע

לאחר סיום בניית הגג בביתו, לפני שבנה הנתבע את הגג שלו, עברו חורף או שניים ללא נזילות. רק לאחר ששיפץ הנתבע את ביתו, החלו הנזילות.

ההסבר לנזילות: מעל גג הבטון בנה הנתבע גרם מדרגות העולה לגג עליון. המדרגות חשופות לגשם והן נושקות עם הקיר המשותף לתובע. המדרגות סופגות מים ומהן המים עוברים אל ביתו של התובע. 

בחורף הראשון לאחר השיפוץ בבית הנתבע, ירדו גשמים באחד הלילות וביתו של התובע הוצף במים. התובע פנה לנתבע, והנתבע הבטיח לתקן את הליקויים. הנתבע עשה איטום בקיר שלו מעל הגג ועליו קרמיקה, ומאז הנזילה פחתה אך לא פסקה. כל זה נעשה לפני כ-15 שנה. מאז הצדדים המשיכו להתווכח ביניהם לגבי מקורה של הנזילה. 

התובע היה מוכן להשתתף בהוצאות של הנתבע בחיפוי הקיר בקרמיקה, אלא שהנתבע סרב לקבל ממנו תשלום.  ובתמורה לכך, התובע היה מוכן שלא לתבוע את הנזק שנגרם לו בקיר הבית.

מתוך רצון לפתור את הבעיה, שילם התובע לאיש מקצוע עם מצלמה כדי לאתר את מקור הנזילה. הבדיקה עלתה 1500 ₪. התובע הביא לפני הנתבעים את תוצאות הבדיקה והם סרבו לקבלן. 

התובע ביקש מהנתבעים שיביאו חוות דעת מקצועית מטעמם, והם לא שיתפו פעולה.

לפני כ-8 שנים הזמין התובע את אחיו שהוא קבלן בניה שיעשה איטום, ואף התיקון הזה לא עלה יפה.

התובע מבקש לתקן את הליקויים בבית הנתבע הגורמים לנזילות.

התובע הציג בפני בית הדין את תוצאות הבדיקה שקיבל מאיש המקצוע.

עיקרי טענות הנתבעים

בניית גג הבטון בבית הנתבעים נעשתה לפני כ-20 שנה, כשנה לאחר שבנה התובע את גגו. בבניית הגג שלהם, הם לא נגעו בגג ביתו של התובע. 

לאחר שהתובע טען שנכנס לו מים, הביא הנתבע בעל מקצוע שהוסיף טיח על כל הקיר המשותף. ולאחר מכן הם בנו לבקשת התובע קיר נוסף בגובה 2 מטר ועליו קרמיקה.

באחד הימים בחורף שלאחר סיום הבנייה, לא היה חשמל בבית הנתבע. החשמלאי שהובא לתקן את החשמל, דיווח לו שארון החשמל מלא מים. בעקבות כך החליפו את צינור החשמל של הנתבע, ועשו צינור ניקוז. גם אצל התובע יש ארון חשמל עם צינור חשמל העולה לגגו. לצינור זה נכנסים המים. התובע לא החליף את הצינור, וזהו מקור הנזילה. בכדי לפתור את בעיית הנזילה עליו לסתום את הצינור הפתוח שבגגו, דרכו חודרים המים לבית.

טענת התובע שהמים חודרים לביתו ממדרגות הגג של הנתבע, אינה הגיונית, מאחר ויש שיפוע במדרגות אלו לכיוון ביתם של הנתבעים.

התובע הציף את הגג של הנתבעים במשך 4 ימים רצופים ולא נגרמה מכך כל נזילה. זה מוכיח שמקור הנזילה אינו בבית הנתבעים.

גם קודם שהחלו הנתבעים בבניית הגג שלהם, טען התובע שיש לו נזילה, זאת בניגוד לטענותיו בכתב התביעה.

התובע טען שהנתבע הבטיח לתקן לו את הקיר, עובדה זו מוכחשת על ידי הנתבעים.

קבלן הבניין של הנתבעים הוא גיסו של אחי התובע, והוא עלה לגג ביתם של הנתבעים ולא ראה מים מתחת המדרגות.

אין תוקף לחוות הדעת של בעל המקצוע שהתובע הביא, מכמה סיבות: חוות הדעת אינה חתומה; בעל המקצוע הוא אינסטלטור עם מצלמה תרמית, והוא לא מומחה לאיתור נזילות; בעל המקצוע לא ביצע בדיקת הצפה כפי שהחוק קובע. בעל המקצוע לא ביצע בדיקה מתחת לריצוף כנדרש; הבודק לא לוקח אחריות על הבדיקה.

תביעה שכנגד

התובע (נתבע שכנגד) דרש מהנתבע (תובע שכנגד) להוציא הוצאות בכדי לפתור את בעיית הנזילות בביתו, בעוד שמסתבר שמקור הנזילות אינו מביתו של הנתבע.

ההוצאות שנגרמו לנתבע, התובע שכנגד:

רכישת נילון על פי דרישת התובע לכיסוי הקיר המשותף בסך: 140 ₪. 

טיוח הקיר המשותף מהצד של הנתבע בסך: 1000 ₪. 

בניית קיר משותף ולאחר מכן חיפוי בקרמיקה, בסך: 9000 ₪. 

סך התביעה שכנגד: 10,140 ₪. 

יצויין שאלו הסכומים שנכתבו בכתב ההגנה ולאחר מכן נטענו בבית הדין. סכומים אלו מבוססים על הערכה מאחר ועל העבודה לא התקבלה חשבונית בשעתו. אולם במועד מאוחר יותר ובכתב הסיכום הועלה סכום התביעה בגין בניית הקיר ל-17,000 ₪+מע"מ. וזאת בעקבות הצעת מחיר שקיבל הנתבע מקבלן בנייה. הצעת המחיר הוגשה לבית הדין.

בעקבות תוצאות הבדיקה שיובאו להלן, הועלו דרישות נוספות בתביעה שכנגד: לחייב את התובע (נתבע שכנגד) לתקן באופן מקצועי את הנזקים שנגרמו לאיטום שמתחת מדרגות בית הנתבעים, 

בנוסף כללה התביעה שכנגד בקשה לחיוב התובע (נתבע שכנגד) בכל ההוצאות המשפטיות.

 

הכרעת ביניים ויישומה

בית הדין קבע שעל מנת להכריע בספק לגבי מקור הנזילה, יש להביא מומחה חיצוני מטעם בית הדין שיבדוק מהו מקור הנזילה.

מאחר והייתה התנגדות של הצדדים לשאת בעלות הבדיקה, הוכרע שהצד שעליו תוטל האחריות לנזילה יישא בכל מלוא ההוצאה של הבדיקה. ובמידה ושני הצדדים אחראיים לכך ההוצאה תתחלק ביניהם.

לצורך מימושה של הכרעה זו, המליץ ביה"ד לצדדים להגיע להסכמה על חברת הבדיקה, ואכן הצדדים הביעו את הסכמתם לבדיקה מטעם חברת 'אינפרא יובל'. עלות הבדיקה הראשונית: 2600 ₪ בתוספת מע"מ. 

כל צד שילם מחצית משווי הבדיקה.

נשלח מומחה מטעם החברה אשר הגיע מספר פעמים לביתם של הצדדים. הגעתו בפעם הראשונה נעשתה בנוכחות אב בית הדין. אב בית הדין שמע שוב את הצדדים ושאל שאלות בנוגע לטענותיהם. הדברים הוקלטו בידיעת הצדדים, ובית הדין מתייחס אליהם כדיון בבית הדין.

על מנת לבסס את תוצאות הבדיקה, הגיע המומחה פעמיים נוספות לבית הצדדים וביצע בדיקות הצפה.

 

תוצאות בדיקת המומחה

בחוות דעתו כתב המומחה את הדברים הבאים:

בתקרת הסלון של התובע, וכן באזור בו חצב התובע בחגורת הבטון הגובלת למרפסת הנתבעים, נמצאו סימני רטיבויות.

בכל מרחב רצפת מרפסת הגג של התובע אובחנו רטיבויות חזקות במצע החול וקיומה של עשביה, המעידים על כך שהאיטום במרפסת לקוי.

בקיר השייך לתובע, המפריד בין הבתים, אובחנו כשלים באיטום. ובעמודי הבטון אין איטום.

בבדיקות הצפה שבוצעו במרפסת הנתבעים אובחנו נזילות בתקרת התובע באזור בו בוצעה החציבה.

קיים חשש שהתובע שחצב בחגורת הבטון גרם לנזק באיטום.

תקרת המטבח של הנתבעים אובחנה יבשה לפני ההצפה ולאחריה.

כדי להתגבר על הנזילות, יש לבצע איטום בכל מרחב המרפסת של גג התובע, וכן בקיר המפריד בין המרפסות, בכדי למנוע נזילות.

במרפסת הנתבעים יש לבצע איטום מתחת לגרם המדרגות.

 

תגובת הצדדים לחוות הדעת ותגובת המומחה לתגובותיהם

חוות הדעת נשלחה לתגובת הצדדים. התובע ערער על תוצאות הבדיקה ושלח מספר שאלות למומחה, אשר הגיב לדבריו. אף הנתבע שלח שאלות הבהרה למומחה וקיבל מענה ממנו.

 

להלן תמצית תגובות הצדדים לדו"ח המומחה:

תגובת התובע

התובע טען כנגד דו"ח המומחה שהוא מוטעה ולוקה בחסר מהטעמים הבאים:

המומחה כתב שיש חשש שהחציבה שנעשתה על ידי התובע גרמה נזק לאיטום. הנחה זו אינה נכונה עובדתית, מאחר והנזילה קדמה לחציבה. החציבה נעשתה שנים לאחר מכן,  בכדי לפתור את בעיית הנזילה. לאחר החציבה נעשה ניסיון לאטום את הסדק בזפת נוזלית ובסיקה 107 שזהו חומר שאוטמים איתו בריכות שחיה. זאת בניגוד לדברי המומחה שלא נעשה איטום כלל.

בדיקת ההצפה שעשה המומחה אינה תקינה, מאחר וחלק מהמים לא הגיעו לקיר המרפסת של הנתבעים, ולפיכך הבדיקה לא יכלה לאתר אם יש נזילות מכל המקומות בקיר. טענה זו משמעותית משום שיש בקיר קרמיקות פתוחות שמתוכם יש חשש לחדירת מים לכיוון התפר. הערות אלו נאמרו למומחה בהיותו בשטח, והוא ענה שברגע שיש נזילות הרי שיש נזילות בכל קו התפר. 

תשובה זו אינה מניחה את הדעת, כיון שאין התייחסות בדו"ח לגבי החלקים שלא נבדקו כראוי. לכן, המסקנה היא שצריך לבצע בדיקת הצפה חוזרת, במקומות היבשים שלא נבדקו.

בעקבות הבדיקה הקודמת שנעשתה על ידי איש מקצוע שהובא מטעמו של התובע, לאחר צילם את כל קו התפר אצל הנתבע, הומלץ לעשות איטום ורולקה לאורך כל קו התפר מצד הנתבעים.

בדו"ח נכתב שבתיקרת הסלון של התובע אובחנו נזילות. אולם מקור הנזילות הוא מהתפר שבין הקירות ומשם זה מחלחל לתיקרת התובע.

נכתב בדו"ח שבכל מרחב המרפסת אובחנה רטיבות חזקה במצע החול. אם אכן כך, לא מובן מדוע כל התיקרה בבית התובע יבשה? הרי הממצאים של התקרה היבשה בבית הנתבע שימשו הוכחה שהנזילה אינה ממנו.

לסיכום עניין זה, נטען שכל בעיות הנזילה מקורן מהתפר שבין הקירות.

יש גגון מעל כל שטח התובע, הסוגר כמעט את כל המתחם הגובל עם מדרגות הנתבע, וזה מוכיח שמקור הנזילה הוא מהנתבע.

לא בוצע צילום בצד הנתבע בקו התפר שלו, בעוד שבצד התובע בוצעו צילומים ולא בוצעה הצפה.

 

תגובת הנתבע

עקב ניתוחו של המומחה את השלכותיה של החציבה שביצע התובע, שאל הנתבע את המומחה את השאלות הבאות:

1) האם העובדה שנגרם נזק לאיטום בבית התובע מתחת לגרם המדרגות במרפסת הנתבע, עקב  החציבה שביצע התובע בחגורת הבטון, יש בה ו/או יהיה בה כדי לגרום לנזק מכל מין וסוג שהוא ו/או רטיבות עתידית במרפסת ו/או בתקרת הנתבע? 

2) האם העובדה שהתובע ביצע את החציבה בחגורת הבטון, יש בה כדי ליצור  סיכון  כלשהו לבית הנתבע בכל היבט שהוא?

 

תגובות המומחה

לטענות התובע הגיב המומחה:

באופן כללי המומחה שלל את טענותיו של התובע. הוא חזר על טענתו שהחציבה גרמה לנזק באיטום שהביא לרטיבות. בדיקת ההצפה גילתה שיש נזילה באזור החציבה.

הוא שלל את התועלת בניסיון האיטום שעשה התובע מתוך הבית, משום שאיטום עושים מבחוץ.

לפי הצילומים יש רטיבות לאורך תיקרת הסלון של התובע, המעידה על איטום לקוי במרפסת התובע.

גגון לא יכול למנוע נזילות, שכן בזמן גשמים כל המרפסת סופגת מים.

לגבי הטענה שלא נעשו צלומים בתקרת משפחת הנתבע, הרי שנעשו צלומים לפני ואחרי ההצפה.

 

לשאלות הנתבע הגיב המומחה:

החציבה עלולה לגרום לנזילה עתידית לבית הנתבע.

 

שאלות לדיון

הכרעה בעניין הנזילות בעקבות הדו"ח. 

האם על התובע לפצות את הנתבעים בגין פגיעה באיטום.

האם על התובע לשלם את עלות דמי הקיר שבנו הנתבעים ועלות חיפוי הקרמיקה והניילון.

הוצאות משפט.

 

הכרעה בעניין הנזילות בעקבות הדו"ח

מחוות הדעת של המומחה עולה שהוא לא מצא רטיבות בבית הנתבעים, ולדעתו הנזילה אינה מגיעה מבית הנתבעים. לעומת זאת, הוא איתר את הסיבות לנזילה בבית התובע: בחציבה שנעשתה בחגורת הבטון שבין שני הבתים, באיטום הלקוי של מרפסת הגג של התובע, באיטום הלקוי בקיר התובע המפריד בין הבתים, ובהעדר איטום בעמודי הבטון.

התובע טען כנגד חוות דעתו מספר טענות. ובראשן הטענה שלא יתכן שהחציבה גרמה לנזילה אלא להיפך, החציבה נעשתה כדי לפתור את בעיית הנזילה. 

לבית הדין אין את הכלים להכריע בשאלה זו, ובטענות נוספות שהעלה התובע, שכן לא מדובר בשאלות משפטיות. לשם כך נשכר המומחה. אמנם, בנוגע לחציבה, טענתו של התובע מסתברת, משום שאין סיבה להניח שהוא חצב בחגורת הבטון מבלי שהייתה בעיה מקדימה שהוא ניסה לפותרה. אולם גם אם נקבל את טענת התובע בעניין זה שהנזילה קדמה לחציבה, כאן המקום להבהיר כי חוות דעתו של המומחה לא נועדה לספק מידע עובדתי בנוגע לאירועים שהביאו לרטיבות, אלא בניתוח מקצועי של המציאות הנוכחית, מה מקורה של הנזילה.  

ברם, בית הדין לא יבסס את פסק הדין על השערתו של המומחה שהחציבה שביצע התובע הביאה לנזילה. גם מדברי המומחה עולה שהוא אינו מבסס את מסקנותיו על השערה זו אלא על הצילומים שבוצעו ועל בדיקות ההצפה, על פיהם אותרו מוקדי הרטיבויות. כך עולה מהתנסחותו הזהירה של המומחה בנוגע להשערה זו: "קיים חשש". 

 על כך יש להוסיף, שגם אם היינו מקבלים את טענת התובע שהחציבה בוודאות לא גרמה לנזילה, הרי שהתובע לא הצליח להוכיח שמקור הנזילה הוא מבית הנתבע. וזאת משום שחוות דעתו של המומחה אינה תומכת בדעתו. וכל עוד התובע לא הצליח להוכיח שמקור הנזילה היא מבית הנתבע, הרי שאין מקום לחייב את הנתבע לתקן. וזאת על פי הכלל ההלכתי: 'המוציא מחבירו עליו הראיה'. ובפרט שמומחה זה שהוסכם על שני הצדדים הגיע למסקנות הפוכות, שמקור הנזילה איננו מבית הנתבע אלא מבית התובע. 

מסקנה: מסקנות דו"ח המומחה מתקבלות במלואן.

 

זכות התובע לבדיקה חדשה

התובע יהיה רשאי, באישור בית הדין, להזמין על חשבונו (של התובע) בדיקת מומחה נוספת בכדי לבחון אפשרות אחרת למקור הנזילה, בתנאים הבאים: 

1. התובע יפעל בהתאם לחוות דעת המומחה המוסכם, ויתקן את הליקויים שגרמו לנזילה כמפורט בחוות הדעת.

2. התיקונים יבוצעו בתיאום מקדים עם בית הדין בתוך שנה מיום קבלת פסק הדין. 

3. אם לאחר תיקונים אלו בעיית הנזילה לא תיפתר,.יהיה התובע זכאי לשוב לבית הדין בתוך שנה מיום השלמת התיקונים ולבקש בדיקת מומחה נוספת, שתתבצע על חשבונו של התובע.

 4. הבאת המומחה צריכה להיעשות על פי הנחיות בית הדין. 

5. במידה ויתמלאו כל התנאים האמורים, בית הדין יפעל בהתאם לתוצאות הבדיקה החדשה שיזמין התובע.

 

מסקנות: 

תביעת התובע להטיל על הנתבע את האחריות לנזילות בביתו – נדחית.

על פי קביעתו של המומחה שמקור הנזילה הוא מבית התובע, הרי שלפי פסק הביניים יש להטיל את מלוא עלות הבדיקה בסך של 4914 ₪ על התובע. כיוון שהצדדים התחלקו בעלות הבדיקה באופן שווה, על התובע לשלם לנתבע 2457 ₪ 

אם התובע יתקן את הליקויים בהתאם לדו"ח המומחה, בתיאום עם בית הדין, והנזילה תמשיך, אזי הוא יהיה זכאי להזמין מומחה בתיאום עם בית הדין על חשבונו (של התובע), שיבחן שוב האם מקור הנזילה בביתו של הנתבע, ובית הדין יכריע בהתאם לכך. כל זאת בהתאם לתנאים שפורטו בסעיף ט.

תביעה שכנגד: האם תוטל חובה על התובע לבצע תיקונים בבית הנתבעים בגין הפגיעה באיטום

כאמור המומחה השיב לשאלת הנתבע, כי יתכן שהחציבה שביצע התובע עלולה לגרום בעתיד לנזילה בבית הנתבע.בהתאם לכך, הועלתה תביעה שכנגד, לתיקון הליקויים שנגרמו לאיטום מחמת החציבה. אולם בית הדין דוחה את תביעת הנתבע, כי התובע יבצע תיקונים בעקבות חציבה זו, וזאת משום שמדובר בחוות דעת החורגת מסמכותו של המומחה. המומחה התבקש לחוות דעתו לגבי הנזילה הנוכחית ולא לגבי הערכות עתידיות, הדורשות גם מומחיות בבניה. יש להתייחס אל דבריו כאל אזהרה המצריכה תשומת לב בלבד.

כמו כן, גם לדעת המומחה, מדובר בהשערה ולא בקביעה וודאית, כדבריו: "החציבה עלולה לגרום לנזילה עתידית לבית הנתבע".

זאת ועוד, שכאמור לעיל, בית הדין לא התבסס בפסק הדין על השערת המומחה כי החציבה פגעה באיטום וגרמה לנזילה, משום שלא מדובר בקביעה וודאית. 

מסקנה: התביעה שכנגד נדחית, ואין להשית על התובע תשלומים בגין החציבה שביצע.

 

תביעה שכנגד

בנוגע לבניית הקיר על ידי הנתבע: 

כאמור, אב בית הדין הגיע לבית הצדדים ושם הוא שמע את טענות הצדדים תוך שהוא מקליט את הדברים. בהתדיינות זו נשאל הנתבע מדוע הוא בנה את הקיר בינו לשכניו. תשובתו הייתה שהקיר נבנה מטעמי צניעות, בלי קשר לנזילה.

תמוה שבנו שנכח בשיחה זו, ושמע איך שאביו חוזר על כך לפחות פעמיים, ממשיך לטעון שקיר זה נבנה על מנת לעצור את הנזילה, ואף מוסיף דרישת תשלום מעבר למה שדרש בכתב התביעה.

מסקנה: תביעה זו נדחית על הסף.

בנוגע לחיפוי הקרמיקה: 

לטענת הנתבע, הוא עשה זאת מתוך הנחה שהנזילה נגרמת מביתו. אך לאחר שהוברר שמקור הנזילה אינו בבית הנתבע, הרי שיש לחייב את התובע בהוצאות החיפוי. במילים אחרות, לטענת הנתבע, תשלום הבניה מצידו היה מותנה בהפסקת הנזילה. 

בית הדין מכריע, כי התנייה זו הייתה צריכה להאמר מראש, וכל עוד לא הוכח אחרת, חובת הראיה על הנתבע להוכיח שהוא התנה תשלום זה בהפסקת הנזילה. באופן שהעבודה נעשתה באופן בלתי מותנה, הרי שהיתה כאן מחילה מצד הנתבע. לאחר שהיתה מחילה, גם אם השתנו הנסיבות, לא ניתן לבטל את המחילה (מקורות לכך ראו: רמ"א אבן העזר, צט, ב; ורמ"א חו"מ, שיב, ט).

זאת ועוד, לדברי התובע חיפוי הקרמיקה הועיל במקצת למנוע את הנזילות, כך שהמעשה לא היה לשווא. וגם אם יכחיש זאת הנתבע, מדובר בספק, והדין הוא: המוציא מחבירו עליו הראיה.

מסקנה: יש לדחות תביעה זו.

הוצאות משפט

הכלל ברשת "ארץ חמדה-גזית" הוא, שאם הצדדים התנהלו באופן הוגן, הוצאות המשפט מתחלקות בשווה בין הצדדים וכך גם ננהג במקרה שלפנינו.

התובע שילם אגרה בסך 200 ₪, הנתבע שילם אגרה בסך 500 ₪. לפיכך על התובע לשלם לנתבע 150 ₪ עבור החזר אגרה.

החלטות

תביעת התובע להטיל על הנתבע אחריות לנזילות בביתו של התובע – נדחית.

התובע חייב לשלם לנתבע 2 עבור בדיקת המומחה ועבור החזר אגרת ביה"ד סך 2607 ₪, וזאת עד לתאריך ל' חשוון תשפ"ג, 24 לנובמבר 2020.

אם התובע יתקן את הנדרש על פי דו"ח המומחה, בתיאום עם בית הדין, והנזילה בביתו לא תיפסק, הוא יהיה זכאי לבקש הבאת מומחה נוסף בתיאום עם בית הדין, על חשבונו, כדי שיבחן שוב האם מקור הנזילה בביתו של הנתבע, והנושא יוחזר לשולחנו של בית הדין. כל זאת בתנאי שהתיקונים האמורים יבוצעו בתוך שנה מהתאריך הנקוב על פסק דין זה. ובתנאי שהבקשה להזמנת מומחה נוסף תהיה בתוך שנה מיום סיום התיקונים על פי דו"ח המומחה.

התביעה שכנגד לחייב את התובע לתקן נזקים בעקבות החציבה שביצע – נדחית.

התביעה שכנגד להחזר הוצאות בגין בניית הקיר וחיפויו בקרמיקה – נדחית.

ניתן לערער על פסק דין זה עד לתאריך כ"ג חשוון תשפ"ג, 17 לנובמבר 2020.

"והאמת והשלום אהבו"

פסק הדין ניתן ביום כ"ג בתשרי תשפ"ג, 18 באוקטובר 2022

בזאת באנו על החתום

__________________

__________________

__________________

הרב אבשלום בידני

הרב ציון כהן, אב"ד

הרב תנחום גולד