תקציר
(1) האחריות להשכרת הדירה ממועד שנקבע בפסק הדין החלקי מוטלת במלואה על התובע. (2) סעד בעניין תיקונים וצביעה לא נדון במסגרת התביעה ולא הובאו לגביו ראיות, ולכן אין לבית הדין סמכות להכריע בו. (3) תשלום קבוע עבור מים חל רק בתקופה בה נעשה שימוש בפועל בדירה; ממועד עזיבת הנתבעת אין חיוב בגין מים.בס"ד, כ"ו בסיון תשפ"ד
2 ביולי 2024
תיק 84036
בעניין שבין
התובע
בעל דירה בצפון
ובין
הנתבעת
שוכרת
התובע הגיש בקשה להשלמת פסק דין בנושאים שלא הוכרעו בהתאם להנחיית בית הדין בפסק הדין שניתן בתאריך כ"ב באייר תשפ"ד.
התובע העלה שלוש נקודות:
1. בקשה שהנתבעת תקח אחריות, או לפחות תסייע בהשכרת הדירה.
2. בקשה שהשוכרת תחזיר את הדירה צבועה ונקיה, לאחר תיקון כל החורים בקירות.
3. תשלום של 50 ₪ לחודש עבור שימוש במים בדירה עד ה1/4/24, בהתאם לחוזה.
1. השכרת הדירה
פסק הדין קבע במסגרת פשרה, שהחל מה- 1/4/24 האחריות על השכרת הדירה חוזרת במלואה לתובע. ממילא, האחריות על השכרת הדירה מוטלת על התובע.
2. תביעה ותיקונים
הסעד שביקש התובע לא עלה לדיון במסגרת התביעה ולא הובאו ראיות בעניינו, ולכן איננו מוסמכים לעסוק בו.
3. תשלום עבור שימוש במים
סעד זה אמנם עלה לדיון בטענות התובע כחלק מחיובי הנתבעת הכתובים בחוזה. עמדת בית הדין היא, שהחיוב הקבוע המופיע בחוזה מבטא תשלום על צריכת מים ממוצעת וסבירה. אולם, כשאין צריכת מים אין כל חיוב. מיום שעזבה הנתבעת בפועל את הדירה , כלומר מה 1/1/24 , אין לנתבעת כל חובה לשלם על מים שלא השתמשה בהם.
פסק הדין ניתן בתאריך כ"ו בסיון תשפ"ד, 2 ביולי 2024
בזאת באנו על החתום
___________________
הרב ערן טננבאום, דיין ___________________
הרב אליהו בלום, אב"ד ___________________
הרב יעקב סלקמון, דיין