בס"ד, כ"ג טבת תשפ"ה

23.1.2025

תיק מס' 85028-3

החלטה

בעניין שבין

התובעת

חברת נדל"ן 1    לבין

הנתבעת

חברת נדל"ן 2

א. רקע עובדתי

התובעת, העוסקת במימון וקידום פרויקטים בתחום הנדל"ן,  חתמה בתאריך י"ג אלול תשפ"ב (08.09.2022) על הסכם מייסדים עם הנתבעת. בהסכם נקבע כי הצדדים יקימו חברה ייעודית (להלן: "החברה") שתרכוש את המקרקעין ותקים את הפרויקט. בהסכם נקבע כי כל אחד מהצדדים יחזיק ב50% ממניות החברה, אולם לגבי העמדת ההון העצמי התחייבה התובעת לשאת בשיעור של 85% ואלו הנתבעת בשיעור של 15%. יצויין כי התובעת הינה חברה שהינה חלק מקבוצת חברות שבבעלות בעלי חברת נדל"ן 1.

בסעיפים 13-14 להסכם נכתב:

13. פוסק מסחרי

במידה ותהיה מחלוקת מסחרית ו/או עסקית באשר לכיוונית פעילות ו/או אופי פעילות החברה יפנו הצדדים למר כ' אשר ישמש כפוסק מוסכם בין הצדדים והחלטתו תהיה סופית.

14. בוררות

14.1 סכסכוכים וחילוקי דעות שיתגלעו ח"ו בקשר להסכם זה, לרבות פרשנותו, ביצועו, והפרתו יוכרעו ע"י בית הדין ארץ חמדה – גזית בירושלים או מי שמונה על ידו (להלן: "הבורר") ויראו את החתימה על הסכם זה, גם כחתימה על שטר הבוררות. על ההליכים בפני ביה"ד לא יחולו הוראות התוספת לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

14.2 החלטת הבורר תהיה סופית.

התובעת פנתה לבין הדין זה בבקשה לקיום דיון דחוף בנוגע לפלוגתאות שנפלו בין הצדדים, בית הדין בתיאום עם הצדדים קבע דיון לתאריך כ"ח טבת תשפ"ה, 28.1.2025.

ב. בקשה לסעד זמני דחוף

בתאריך י"ט טבת תשפ"ה הגישה התובעת בקשה לבית הדין לסעד זמני דחוף שעניינו הוראה של בית הדין לנתבעת להתייצב בפני הפוסק המסחרי, מר כ', וזאת על מנת למנוע את קריסתו של כלל הפרויקט. לחילופין, בית הדין התבקש לקבוע כי על הפוסק המסחרי להגיש את עמדתו בנוגע לעתיד הפרויקט גם ללא עמדת הנתבעת. לחילופי חילופין בית הדין התבקש למנות פוסק מסחרי חליפי.

לדברי התובעת, הפרויקט הפך לפרויקט הפסדי שמכלה את הקרן שהושקעה בפרויקט בסך הקרוב למיליון ₪ כל רבעון. סכום זה אינו כולל ריבית שמשלמים הצדדים עבור ההון העצמי בסך של 710,000 ₪ לרבעון. היות וישנו שוויון בין הצדדים במנגנון קבלת ההחלטות בחברה, בהסכם המיסדים נקבע כי במקרה של חילוקי דעות בעניינים מסחריים, אזי פוסק המסחרי יכריע במחלוקות אלו.

בענייננו, היות והפרויקט הפסדי, מינוי הפוסק המסחרי הינו הכרחי, שכן יש לנקוט בפעולות מיידיות להקטנת הנזקים ו'עצירת הדימום' כדברי התובעת. בנוסף לכך טוענת התובעת, במצב בו הצדדים אינם יכולים להידבר יחד בשל מחלוקות עסקיות כבדות הדרך היחידה להפסקת ההוצאות הינה מינוי הפוסק המסחרי.

בסעיף 13 שהובא לעיל נקבע כי הפוסק המסחרי יהיה מר כ'. התובעת טוענת כי טיב הקשרים בין הבעלים של התובעת לבין מר כ' היו ידועים לנתבעת במועד כריתת ההסכם, ולמרות זאת הנתבעת הסכימה למינויו כפוסק מסחרי, בשלב זה הנתבעת אינה יכולה להנתער מבהסכמה חוזית זו. התובעת לפנים משורת הדין הסכימה למינויו של מר ט' או פוסק אחר שתציע הנתבעת, אולם הנתבעת לא שתפה פעולה עם מינוי פוסק מסחרי ונזקיה של התובעת  תופחים מיום ליום.

ג. תגובת הנתבעת בנוגע לסדרי הדין

הנתבעת הגישה את תגובתה לבית הדין, טרם הבאת עיקרי טענות הנתבעת בנוגע לבקשה לסעד של התובעת, נעסוק ברישא של דברי הנתבעת בתגובתה:

דברים אלו נכתבים בהמשך לבקשתה להבהרה מבית דין כי בסמכותו לדון רק על פי הדין הישראלי המהותי. בית הדין בתאריך ט"ז טבת תשפ"ה 16.1.2025 דחה בקשה זו וכתב בין היתר את הדברים הבאים:

במידה והייתה הוראה גורפת בחוזה כי בית הדין ידון על פי הדין המהותי הישראלי, בית הדין לא היה מקבל לטיפולו את התיק היות ובית הדין דן באופן עקרוני על פי דין תורה. אולם כאשר הצדדים קבלו עליהם חוק מסוים בית הדין נותן תוקף להסכמה חוזית זו בלבד, ובשאר העניינים בית הדין ידון על פי דין תורה.  על כן באופן עקרוני, כיוון שסעיף 12 להסכם המייסדים שקובע כי הצד הנפגע זכאי לקבל סעד על פי חוק החוזים תרופות, הרי שבית הדין נותן תוקף להסכמה חוזית זו. בנוגע לחוק החברות, הצדדים לא קבלו על עצמם בסעיף 3 להסכם המייסדים את חוק החברות, אולם מדיניותו ההלכתית של בית דין זה היא לתת תוקף לחוק החברות.

לסיכום: בית הדין דוחה את טענת הנתבעת כי הצדדים הסכימו לדון רק על פי הדין האזרחי, לאור זאת יש לקבוע כי בית הדין מוסמך לדון בתביעה זו על פי סדרי הדין המפורסמים באתר בית הדין. ועל כן בית הדין ידון בתיק זה כל עוד אין הוראה מפורשת מבית משפט מוסמך.  מזכירות בית הדין תקבע מועד לדיון בהקדם.

בית הדין הבהיר לנתבעת בצורה ברורה כיצד יתנהלו המשך הדיונים בבית הדין, ככל שב"כ הנתבעת מרגיש כי אינו מסוגל לייצג באופן מיטבי בבית דין שדן על פי דיני תורה, אזי מומלץ כי הנתבעת וב"כ ישקלו את אופן ייצוגם בהמשך ההליך. יוער כי דין תורה הינו במהותו אינקוויזיטורי ועל כן יתכן שגם אם ב"כ הנתבעים אינו בקיא בסדרי בית הדין, הוא יוכל לייצג נאמנה את הנתבעים בהליך.

ד. תגובת הנתבעת לבקשה למינוי פוסק מסחרי

הנתבעת בקשה לדחות על הסף בקשה זו באריכות רבה, בית הדין קרא את דברי הנתבעת בעיון, אולם יתייחס לטענות העיקריות שנוגעות להליך דנן. זאת ועוד, הנתבעת בקשה סעדים נוספים שאין צורך לקבל בהם החלטה טרם הדיון שיתקיים ביום ג' הקרוב. החלטה זו לא תעסוק בסעדים אלו.

לדברי הנתבעת, הצדדים רכשו קרקע על מנת להשביחה, והשאת רווחים על פעולות אלו, התובעת מבקשת כעת למכור את הקרקע באופן חד צדדי באופן שיגרום נזקים כלכליים לנתבעת. לדברי הנתבעת, הפרויקט הינו רווחי ועל יש להמשיך בהליכי התכנון של הפרויקט. על פי טיוטה של שמאות טוענת הנתבעת כי במידה וימומשו עתודות הבניה בפרויקט הפרויקט הינו רווחי, אולם אם הנכס ימכר כפי מצבו העכשוי יגרם נזק כבד של מיליונים רבים לצדדים. על כן ואין מקום להורות על מכירת הנכס, להיפך יש להורות על אכיפת הסכם המייסדים ומימוש ייעוד הקרקע.

בענין הסעד הזמני טוענת הנתבעת את הטענות הבאות:

תנית הבוררות אינה מסמיכה את בית הדין למתן סעד זמני.

מינוי פוסק מסחרי משמעו כפל הליכים, האחד בפני בית הדין והשני בפני הפוסק.

הפוסק המסחרי שנקבע בהסכם הינו שותף קרוב של הבעלים של התובעת, ולמעשה תלוי בתובעת  על כן לכן אין מקום לתת לו להכריע במחלוקת זו.

ההסכמה החוזית להכרעה של פוסק מסחרי, היתה לתקופות שלום בין הצדדים, ונועדה להסדיר החלטות טכניות ושוליות בלבד.

ה. דיון והכרעה

הצדדים השקיעו כספים רבים בפרויקט, הפלוגתא העיקרית שעומדת כרגע בפני בית הדין היא האם הפרויקט הינו רווחי, ועל כן יש להורות על אכיפת הסכם המייסדים או שמא הפרויקט הינו פרויקט הפסדי שדורש 'חישוב מסלול מחדש' בנוגע לשותפות בין הצדדים. אין חולק על כך שהוצאות החברה על ריביות בלבד הינן בסך מאות אלפי שקלים בחודש ועל כן במידה ואכן הפרויקט הפסדי, כל יום של עיכוב בקבלת החלטה על עתידו של הפרויקט גורר הפסד של מעל עשרת אלפים ₪(!) ביום. זאת ועוד, התובעת טוענת כי קריסה של פרויקט זה תגרום נזקים כבדים ובלתי הפיכים לשאר החברות של קבוצת התובעת.

דינן של טענות הנתבעת להידחות.

סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות קובע כי בורר מוסמך לתת צווים זמניים, וכך גם על פי סדרי הדין של ארץ חמדה (פרק ט' לסדרי הדין) בית הדין מוסמך למתן סעד זמני.

אין במינוי פוסק מסחרי משום כפל הליכים, בית הדין ימנה פוסק מסחרי שיכריע במחלוקת העסקית, האם הפרויקט רווחי או הפסדי. השאלות המשפטיות יוכרעו במסגרת הבוררות בבית דין זה. גם אילו לא הייתה הסכמה חוזית למינוי פוסק מסחרי במחלוקות עסקיות, בית הדין במקרה מעין זה היה ממנה מומחה מטעמו לבחון את כדאיות הפרויקט.

מינוי מר כ' כפוסק מסחרי למרות קרבתו לתובעת – התובעת טוענת כי הנתבעת ידעה את טיב היחסים בין מר כ' לתובעת בעת כריתת ההסכם, מנגד הנתבעת טוענת כי מר כ' לא יכול להכריע במחלוקת זו הואיל והוא תלוי בתובעת. היה מקום לומר כי היות והנתבעת ידעה על טיב הקשרים בין התובעת למר כ' אזי הסכמה חוזית זו מחייבת אותה. דוגמא לכך ניתן למצוא בהלכות דיינים כי בעלי דינים יכולים לקבל על עצמם דיין שהוא קרוב משפחה או פסול (ראה חושן משפט סימן כב). אולם לאחר העיון בית הדין סבור שבנסיבות אלו יש מקום לומר כי מר כ' אינו יכול לשמש כפוסק מסחרי כפי שיובא להן, הצדדים הסכימו כי מר כ' ישמש כפוסק על אף קרבתו לתובעת, אולם בעניינו התובעת כתבה שאין מדובר בהכרעה במחלוקת מסחרית גרידא בשאלה כיצד לנהל את הפרויקט המדובר. לדברי התובעת, קריסת הפרויקט תגרום לתובעת ולכל קבוצה החברות בה היא חברה נזק עצום. בהינתן שאכן יש קשרים משמעותיים בין מר כ' לקבוצת החברות יש מקום גדול לומר כי הנתבע לא הסכימה לאפשר למר כ' להכריע במחלוקות עסקיות מעין אלו, כיוון שהוא ייפגע בעצמו מהקריסה, אולם, לא ירוויח במקרה של הצלחת הפרויקט. על כן טוב הדבר כי התובעת הסכימה לכך שימונה פוסק מסחרי אחר.

טענת הנתבעת כי הפוסק נועד להכריע בשאלות שוליות ובעיתות שלום נדחית. סעיף 13 שקובע את סמכויות הפוסק המסחרי נוגע במפורש למקרים בהם יש מחלוקות. "במידה ותהיה מחלוקת מסחרית ו/או עסקית..." בנוסף לא נכתב סייג שמגביל את סמכויות הפוסק לשאלות שוליות.

מכיוון שביום ג' הקרוב יתקיים דיון בבית דין במעמד הצדדים, בשלב זה בית הדין יפעל למנות פוסק מסחרי שיכריע בשלב הראשון אך ורק בשאלת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, עם התקדמות ההליך בית הדין יקבע האם יש להרחיב את סמכויות הפוסק המסחרי לשאלות נוספות שיתעוררו בהליך.

המלצת בית הדין לצדדים היא כי עליהם להגיע להסכמות על זהות הפוסק המסחרי. בכל מקרה, במקביל, על כל אחד מהצדדים לשלוח שמות של שני פוסקים מסחריים, לאחר מכן בית הדין יכריע בדבר זהות הפוסק המסחרי בנוגע לשאלת כדאיות הפרויקט.

ו. החלטה

בית הדין ימנה פוסק מסחרי לבחינת כדאיות הפרוייקט.

בית הדין ממליץ לצדדים למנות פוסק מסחרי בהסכמה.

במקביל, על כל צד לשלוח שני שמות של מועמדים לפוסק מסחרי עד ליום ב' כ"ז טבת תשפ"ה 27.01.2025 בשעה 11:00.

ככל שאחד הצדדים לא ישתף פעולה עם הפוסק המסחרי שייבחר, בית הדין יורה לפוסק להכריע בשאלה זו על פיה הנתונים הידועים לפוסק.

החלטה בנוגע להוצאת על הליך ביניים זה תינתן בפסק הדין הסופי.

ניתן לערער על החלטה זו עד ליום א' כ"ו טבת תשפ"ה 26.01.2025 בשעה 14:00

          __________________

הרב דניאל לונצר, אב"ד