מידע חשוב לתובעים ולנתבעים

מזכירות בית הדין תפעל במתכונת מצומצמת - בעיקר מענה לדוא"ל - בין התאריכים כ"ח כסלו תשפ"ה 29.12.24 ועד ב' טבת תשפ"ה, 02.01.25. 
נחזור לפעילות סדירה ביום א, ה' טבת תשפ"ה, 05.01.25.

חנוכה שמח ובשורות טובות

לקראת שנת תשפ"ה נעשו כמה שינויים בסדרי הדין.

סדרי הדין החדשים מפורסמים באתר.

חברות בע"מ תובעות ונתבעות דבר יום ביומו, כך גם תאגידים נוספים, כגון, עמותות.

בדרך כלל לא ניתן לתבוע את בעלי המניות, את מנהלי החברה או חברי העמותה.

להרחבה ראו את סעיף 10 להסכם הבוררות של בית הדין כאן.

אפשר להסתייע בהוצאה לפועל למימוש פסק הדין.

לשם כך יש לקבל "אישור פסק בורר" מבית המשפט (הליך פרוצדורלי קצר).

להרחבה ראו את מדיניות בית הדין בעניין הסתייעות בהוצאה לפועל.

במשך אלפי שנים עסקו גדולי החכמים של עם ישראל בפיתוח ההלכה, ובכלל זה בפיתוח מערכת המשפט. ההלכה עוסקת בכל פרטי הדינים, והיא מובאת בספרי פסיקה דוגמת ה"שולחן ערוך" ו"היד החזקה" לרמב"ם. וכן בספרי שאלות ותשובות רבים. 
במערכת המשפטית של המשפט העברי משתקפים ערכי הצדק היהודי והמסורת המשפטית היהודית.

אנו מחוייבים להלכה ופוסקים על פיה. אולם, לעיתים ההלכה מחייבת אותנו לפסוק לפי חלק מחוקי המדנה בגלל שהם בגדר מנהג המדינה, דין המלכות ותקנות הקהל. במקרים אלו אנו פוסקים לפי החוק בישראל.

להרחבה בעניין זה ראו את מדיניות בית הדין בעניין מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה.

כמו כן, תוכלו לבחור פסקי דין על פי החוקים שהוזכרו בהם כאן.

לפי ההלכה, יש להציע לצדדים פשרה. מנסיוננו, לעיתים שני הצדדים מרוויחים דוקא מכך שהגיעו לפשרה מוסכמת, אולם בית הדין לא יכפה על הצדדים פשרה ללא הסכמתם. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בית הדין יכריע בעצמו.

מדיניות בית הדין מאפשרת לבית הדין לסטות מעט משורת הדין, ולהכריע בדרך של "פשרה הקרובה לדין" כאשר יש בכך צורך.

להרחבה בעניין זה ראו את מדיניות בית הדין בעניין פשרה.

כדי לשמור על טוהר ההליך, אין אפשרות ליצור קשר עם הדיינים.
יצירת קשר נעשית דרך המזכירות בלבד, וכל פנייה לדיינים מועברת גם לצד השני.

ליצירת קשר עם המזכירות לחצו כאן.

ישנן מאות דוגמאות לפסקי דין מנומקים של בית הדין. פסקי הדין מפורסמים בהשמטת שמות הצדדים וסימני זיהוי שלהם.

לעיון בפסקי הדין לחצו כאן.

לאחר הדיון הצדדים יקבלו הנחיות מבית הדין. אלו יכולות להיות: קביעת מועד לדיון נוסף; בקשת מסמכים או ראיות אחרות; אפשרות לסיכומים ועוד. 
בכל מקרה, בית הדין מעדכן את הצדדים על האופן יימשך ההליך עד ההכרעה בסכסוך.

משך הזמן מתחילת ההליך ועד סופו משתנה מאוד ממקרה למקרה.
אנחנו משתדלים שפסק הדין יינתן לצדדים בתוך שלושה חודשים מהיום בו התקבלו החומרים האחרונים מהצדדים. לרוב פסק הדין ניתן תוך פרק זמן קצר אף יותר.

לבית הדין יש סדרי דין המפורסמים באתר בית הדין. 

לעיון בסדרי הדין לחצו כאן.

לפי המשפט העברי, ברוב המקרים "הולכים אחר הנתבע", כלומר שזכותו לבחור את מקום הדיון.
לכן, הנתבע רשאי לבחור להתדיין בבית דין אחר (שאינו ארץ חמדה גזית). בדרך כלל הכוונה שהנתבע יכול לבחור שהדיון יתקיים בעירו או בעיר של התובע על פי בחירתו. גם אם הנתבע בחר להתדיין בארץ חמדה גזית, הוא יוכל לבחור אם הדיון יתקיים בסניף הקרוב למקום מגוריו או למקום מגורי התובע.

ניתן להגיע לבית הדין עם עורך דין או טוען רבני, אך אין חובה בכך (יש הרבה מקרים כאלו וכאלו).
המשפט העברי מתאפיין במיעוט פרוצדורות ובסדרי דין פשוטים. תפקידם של הצדדים הוא בעיקר להציג את עובדות המקרה, והדיינים הם אלו שצריכים להבין ולהתמצא בחלק המשפטי-הלכתי.

בחתימה על הסכם הבוררות שני הצדדים מסכימים שבית הדין ידון בכל הסכסוכים שביניהם, ומכאן שאם הצד השני יתבע - בית הדין ידון בשתי התביעות.

בית הדין ערוך לקיים דיונים בזמנים מהירים ביותר. ברוב המקרים, הדיון הראשון מתקיים בתוך כחודש מאז שהושלמו תהליכי הפתיחה (חתימת שני הצדדים על הסכם בוררות ותשלום האגרה). במקרים דחופים ניתן לקיים דיון אף בזמן קצר יותר.

ניתן להגיש את התביעה מכל מחשב או סמרטפון, להגשת תביעה לחצו כאן.

חומרים נוספים ניתן להגיש לבית הדין בדרכי המסירה הרגילות: פקס, דוא"ל, מסירה ידנית, או דרך צור קשר באתר זה.
המזכירות מעבירה כל חומר שהיא מקבלת גם לצד השני. אין אפשרות להעביר חומר לדיינים מבלי שהצד השני יקבל אותו.
הנתבע אינו חייב להגיש כתב הגנה, אך הדבר מומלץ. הגשת כתב הגנה נעשית באופן המוזכר לעיל.

לאחר חתימה על הסכם בוררות שני הצדדים מחוייבים להליך, ואינם יכולים לחזור בהם (אלא בהסכמה של שניהם). 
אחרי חתימה על הסכם בוררות, אם הצד השני אינו משתף פעולה עם בית הדין, בית הדין מוסמך לדון ולהכריע בסכסוך גם במעמד צד אחד.

בית הדין ידון בסכסוך רק אם ניתנה הסכמה של הצד השני (ההסכמה יכולה להיות אחרי שהסכסוך נולד, או אם ישנו סעיף בוררות בחוזה עליו הצדדים חתמו מראש, הקובע בורר מוסכם).
אם הצד השני לא יסכים לדון בדין תורה, בית הדין יתן לתובע היתר הלכתי לתבוע בבית משפט.

בתחילת ההליך, שני הצדדים חותמים על הסכם בוררות, ובכך ניתנת לבית הדין הסמכות לפעול כבורר, במסגרת חוק הבוררות. 
משלב זה ואילך, לבית הדין סמכויות הדומות לאלו של בית המשפט, ובמידת הצורך ניתן לאכוף את פסק הדין.

רשת בית הדין ארץ חמדה גזית פועלת במסגרת עמותת ארץ חמדה. מטרתנו היא לקיים דין תורה על פי ההלכה במקצועיות, ביעילות, תוך מעורבות במציאות הכלכלית העכשווית, במסגרת חוק הבוררות.
הדיינים המשרתים בבתי הדין של הרשת, הם מומחים בדיני ממונות שבהלכה, ורבים מהם בעלי סמיכה לדיינות של הרבנות הראשית. 
בין הדיינים גם דוברי אנגלית וצרפתית כשפת אם.
לרשת עדת היגוי, הכוללת דיינים ומשפטנים, והנהלה  ציבורית הכוללת מנהיגות מכובדת של ראשי קהילות, עורכי דין ואנשי עסקים.

לפרטים נוספים על הרשת לחצו כאן.