תקציר
התובעים רכשו מאת הנתבעים שובר למסעדה בסך 500 ש"ח, עבור לקוח, נאמר להם שהשובר מוכן לשימוש, אך כשהלקוח הגיע למסעדה, הוא נאלץ לשלם על האוכל, הם דורשים מהנתבעים החזר השובר ועוד פיצוי.
בענין:
חברה שרכשה שובר לעובד
(להלן: התובעים)
נגד:
חברת הסעדה
מר (להלן: הנתבעים)
הצדדים קבלו את הח"מ (להלן: ביה"ד) כבורר הן לדין והן לפשרה, וחתמו על הסכם בוררות כנדרש.
הצדדים בקשו (ואשרו זאת בכתב) כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שנשלח למזכירות ביה"ד, וללא דיון.
הצדדים בקשו ואף חתמו על בקשתם לקבל פס"ד קצר, מהיר ואף ללא נימוקים.
לפיכך, להלן תמצית העובדות, הטענות וההכרעה.
א. לטענת התובעים, בתאריך 26.9.18 רכשו התובעים (בטלפון) מאת הנתבעים שובר למסעדה, בסך 500 ₪, עבור אחד מלקוחותיהם. נאמר להם שהשובר נמצא ומוכן לשימוש בקופת המסעדה.
ב. לדבריהם, כאשר הגיע הלקוח למסעדה, השובר לא נמצא, והלקוח / התובעים נאלצו לשלם עבור האוכל (פעם נוספת), תוך שנגרמת להם אי-נעימות כלפי הלקוח.
ג. התובעים בקשו תחילה לקבל את כספם (500 ₪) בחזרה, אולם נתקלו בקשיים מצד הנתבע / עובדי המסעדה. בסופו של דבר הוצע להם פיצוי על עוגמת הנפש – קינוח חינם במסעדה.
ד. התובעים אינם מעונינים בפיצוי זה. תביעתם הינה בסך 1,000 ₪. (500 החזר התשלום + 500 עבור עוגמת נפש).
ה. אמנם בכתב ההגנה הנתבעים הכחישו את הפרטים דלעיל. אולם לאחר שמיעת ההקלטה, אף הם מודים חלקית (לפחות) בענין הנ"ל.
ו. ע"פ החומר הנמצא בפני, אני מקבל את גירסת התובעים.
ז. אמנם לענ"ד אין להאשים את הנתבעים בגרימת נזק במזיד, אלא בשוגג ואולי קצת למעלה מכך. כמו"כ לא הובאו בפני הוכחות לעוגמת הנפש שנגרמה, ולשיעורה. ולכן אין מקום לחיוב תשלום עבור עוגמת הנפש הנ"ל.
ח. בנסיבות שנוצרו, אין סיבה לחייב את התובעים לקבל במקום כסף, שובר למסעדה.
הנתבעים ישלמו לתובעים סך 500 ₪ עד לתאריך ר"ח אב תשע"ט, 2 באוגוסט 2019.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים, עד לתאריך הנ"ל, סך 200 ₪ החזר אגרת ביה"ד ששילמו התובעים.
פסק הדין ניתן היום יח בתמוז תשע"ט, 21 ביולי 2019
והאמת והשלום אהבו
___________________
הרב אליעזר שנקולבסקי