תקציר
תובע 1 הוא מפקח בנייה ותובע 2 הוא קבלן בנייה שאינו יהודי, שביצע שיפוצים בביתה של המזמינה, המזמינה סילקה את ההתובעים, והתעוררה מחלוקת בין הצדדים, בפסק הדין הראשון נקבע כי סילוק הקבלנים היה מוצדק בעקבות אי הגעתם לעבודה, בפסק דין השני דן בית הדין בחלוקת האחריות שבין התובעים לליקויים, ובפרטי הליקויים. בפסק דין בוצעו סיכומים של הסכומים על פי מומחי בית הדין. נפסק שעל תובע 1 להחזיר לנתבעת 25,220 ש""ח עבור החזר דמי פיקוח ועבור החזר קרמיקה. כמו כן על תובע 1 ותובע 2 יחד ולחוד להשיב לנתבעת 29,681 ש""ח עבור ליקויי בנייה, ועוד 7,513 ש""ח עבור החזר הוצאת משפט.בעניין שבין
התובעים
1. מפקח בנייה
2. קבלן בנייה
הנתבעת
מזמינת הקבלן
תובע 1 הוא מפקח בניה ותובע 2 הוא קבלן. תובע 2 ביצע עבודת שיפוצים נרחבת בביתה של הנתבעת, בפיקוחו של תובע 1. רוב המחלוקות בין הצדדים נדונו בפסק דין חלקי 2.
בפסק דין זה נעסוק בשתי נקודות מחלוקת: הטענות לליקויים באיטום הגג, והטענות לליקויים במערכת החשמל.
הנתבעת טענה שיש ליקויים באיטום הגג, והסתמכה על מומחה מטעמה. התובעים הכחישו את הטענות לליקוי לאורך כל הדרך.
ע"פ החלטת ביה"ד ביקר בבית מומחה איטום מר ש'. התובעים החליטו שלא להגיע לסיור, למרות שהובהר להם כמה פעמים ע"י מזכירת ביה"ד שביה"ד מבקש שהם יגיעו, וכן שהסיור יתקיים גם בהיעדרם.
מר ש' הגיש לביה"ד דו"ח ובו קבע באופן ברור כי איטום הגג איננו תקין, ואיננו ניתן לתיקון, אלא דורש החלפה. מר ש' העריך את עלות הביצוע מחדש של האיטום בסך 15,000 ₪ + 4,000 ₪ עבור ביצוע של שיפועים, וזאת בין השאר בגלל הצורך לפרק את המערכת הסואלרית שעל הגג.
התובעים הגיבו שלדעתם אין ליקוי בגג, שהעבודה נעשתה באופן סביר, וכן שהם מעולם לא התחייבו לכך שתבוצע מערכת סולארית על הגג ולכן הם אינן נושאים בעלות הפירוק של המערכת.
הנתבעת השיבה כי במפרט שצורף לחוזה, תחת הכותרת "עבודות שבאחריות הנתבעת", סעיף 10, נכתב כי באחריותה התקנת קולטני חשמל בגג המבנה.
דיון: דוח המומחה קובע באופן חד משמעי שאיכות האיטום בגג נמוכה ביותר ויש הכרח להחליף את האיטום. תשובות התובעים לכך אינן ממין העניין. גם אם התובעים טוענים שלא היו מחויבים להשתמש בחומרים באיכות גבוהה וכדומה, היה עליהם להגיע לתוצאה הנדרשת והיא איטום של הגג.
לגבי הטענה של התובעים כי לא ידעו בעת חתימת החוזה כי בכוונת הנתבעת להתקין מערכת סולארית על הגג - מהמפרט עולה כי התובעים ידעו היטב כי כוונת הנתבעת להתקין על הגג מערכת סולארית. ממילא, כיוון שהנתבעת הסתמכה עליהם שהגג תקין בטרם התקינה את המערכת הסולראית, הרי שעליהם לשלם את עלות האיטום, ובכלל זה את עלות הפירוק של המערכת הסולארית (ע"פ שו"ע חו"מ שו, ו). כמו כן, על התובעים לשלם את עלות הבדיקה, כיוון שהם הכחישו לאורך כל הדרך את הליקויים ואלצו את בית הדין להזמין מומחה כדי לדחות את טענותיהם (החיוב ע"פ מדיניות ביה"ד בעניין הוצאות משפט).
לאו כל זאת, על התובעים לשלם את עלות התיקון של האיטום בסך 19,000 ₪, וכן את עלות הבדיקה בסך 1400 ₪ + מע"מ ששילמה התובעת.
הנתבעת טענה שיש ליקויים במערכת החשמל והציגה דוח של חשמלאי מטעמה, לפיו עלות התיקונים היא 12,048 ₪ כולל מע"מ. התובעים הכחישו את הליקויים.
ביה"ד מינה כמומחה ביה"ד את חשמלאי בודק ח'. הסיור שלו התקיים באותו יום בו התקיים הסיור של מומחה האיטום, גם לסיור זה התובעים החליטו שלא להגיע.
מר ח' הגיש דוח ובו פירט את הליקויים במערכת החשמל בבית, סך עלות כל התיקונים 9730 ₪ + מע"מ. בין השאר הוא קבע כי בית בגודל כזה מחייב אספקת חשמל של 40*3 אמפר. הגדלת ההספק כרוכה בביצוע עבודות בלוח החשמל, ובהזמנה נוספת של חשמלאי מטעם חברת החשמל. בנוסף, ישנו תשלום לחברת החשמל שבכל מקרה היה צריך להיות משולם בסך 3400 ₪ + מע"מ. לגביו התובעים לא גרמו במעשיהם נזק לנתבעת.
התובעים כתבו שאין צורך בהספק גדול כל כך ויש לבצע איזון עומסים. ביה"ד פנה למומחה וזה כתב שאכן היה על תובע 2 לבצע איזון עומסים, בכל מקרה, מקובל שבבית בגודל כזה עם יחידת משנה יש צורך בהספק גדול ולכן אין לקבל את טענת התובעים.
נזק מרכזי נוסף נגרם מכך שהתובעים לא עמדו בסיכום שנקבע מראש להשאיר מקום פנוי בלוח. במפרט, תחת הכותרת "עבודות באחריות הקבלן" סעיף 11, נקבע: "גודל הלוחות יהיה גדול בשליש מהנדרש בפועל". אולם, הקבלן לא עשה מה שהתחייב ובלוחות אין מקום פנוי.
התובעים הגיבו על כך וכתבו כי הנתבעת בקשה מהם נקודות חשמל רבות מאד בכל חדר, ולכן הלוח התמלא. הנתבעת הכחישה. ביה"ד פנה למומחה וזה כתב שלמיטב זכרונו מספר נקודות החשמל בחדרים היה בהתאם לתקן בלבד, כלומר, תמך בטענת הנתבעת.
לאור כל זאת, אנו מקבלים את עמדת המומחה ומחייבים את התובעים בעלות התיקונים, למעט עלות אגרת חברת החשמל, כלומר בסך 6330 ₪ (9730-3400=6330). הצדדים התחלקו כבר בעלות הבדיקה ולאור העובדה שהנתבעת דרשה סכום גדול בהרבה מזה שקבע מומחה ביה"ד, אין צו להוצאות בעניין זה.
בפסק דין חלקי 2 קבענו כך:
בית הדין סבור שתובע 1 זכאי לתשלום שהובטח לו פחות החלק היחסי של עלות התיקונים וההשלמות ביחס למחיר כלל העבודה, בקירוב.
לאור זאת נחשב:
עלות הבניה המקורית היתה 580 אש"ח. לכך יש להוסיף 19,405 ₪ עבור תוספות, סה"כ עלות הבניה 600 אש"ח בקירוב.
עלות תיקון הליקויים כפי שנקבע בפס"ד חלקי 2 היתה 139,756 ₪, לכך יש להוסיף 25,000 ₪ בקירוב עבור תיקון האיטום ומערכת החשמל, סה"כ 165 אש"ח בקירוב.
היחס בין עלות התיקונים לכלל העבודה הוא 27.5%. לדעת בית הדין המפקח לא עמד בהתחייבויות שלו, ועל כן הוא זכאי לשכר על פי שיעור ההנאה הכספית שהסב לנתבעת. לדעת בית הדין עבודה שיש בה ליקויים רבים כל כך, שווה פחות מחלקה היחסי מכלל העבודה. זאת, בגלל הטרחה הרבה שהיא גורמת למזמין, טרחה ממנה ביקש להימנע כאשר שכר את שירותי הפיקוח. אשר על כן אנו סבורים שיש להפחית משכרו של המפקח 40%.
בפס"ד חלקי 2 נקבע כי תובע קיבל 1 52,000 ₪. מסכום זה יש להפחית 40%, דהיינו, 20,800 ₪, סכום זה צריך תובע 1 להחזיר לנתבעת.
התביעות האישיות כנגד תובע 1 שהתקבלו בשלב זה:
משטח קרמיקה (פס"ד חלקי 2)– 4,420 ₪.
החזר דמי פיקוח - 20,800 ₪
סה"כ 25,220 ₪.
סה"כ חוב הנתבעת כלפי תובע 2 (פס"ד חלקי 2): 135,405 ₪.
סה"כ ליקויים, זיכויים והפחתות (פס"ד חלקי 2): 139756 ₪.
סה"כ עלות תיקון איטום ומערכת חשמל (לא כולל הוצאות המומחה): 25,330 ₪.
סך כל הזיכויים, ליקויים ותיקונים: 165,086 ₪
לפיכך, יתרת החוב של התובעים כלפי הנתבעת הוא: 29,681 ₪.
בחוב זה נושאים שני התובעים יחד ולחוד. על סכום זה אין להוסיף מע"מ כיוון שלמיטב הבנתנו הנתבעת לא שלמה מע"מ על התשלומים לתובע 2.
ע"פ פס"ד 2, עבור החזר אגרה והוצאות ישלמו התובעים לנתבעת 5,875 ₪.
ע"פ פס"ד זה התובעים חייבים לשלם עבור בדיקת האיטום סך 1400 ₪ + מע"מ, שהם 1638 ₪.
בסה"כ ישלמו התובעים 7,513 ₪ עבור הוצאות משפט.
גם בחוב זה נושאים שני התובעים יחד ולחוד.
1. תובע 1, חייב לנתבעת 25,220 ₪ עבור קרמיקה שקיבל ועבור החזר דמי פיקוח.
2. תובע 1 ותובע 2, שניהם יחד וכל אחד לחוד, חייבים לנתבעת 29,681 ₪ עבור ליקויי בניה וחוסרים.
3. תובע 1 ותובע 2, שניהם יחד וכל אחד לחוד, חייבים לנתבעת 7,513 ₪ עבור החזר אגרה הוצאות משפט.
4. את כל הסכומים הנ"ל יש לשלם תוך 35 יום מהתאריך הנקוב על פסק דין זה.
5. ניתן להעיר על טעויות חישוב תוך 7 ימים מהתאריך הנקוב על פסק דין זה.
6. ניתן לערער על פסק דין זה תוך 30 יום מהתאריך הנקוב עליו.
ההחלטה נתנה ביום י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017.
בזאת באנו על החתום
_______________
הרב משה חביב
_______________
הרב חיים בלוך, אב"ד
_______________
הרב עדו רכניץ