פסק דין משלים

        יג.        רקע

בית הדין נתן פסק דין, במחלוקת שבין הצדדים.

שני הצדדים פנו אל בית הדין בבקשה שבית הדין ייתן כעת פסק דין שקובע באופן סופי כיצד יוכרע הסכסוך, כאשר בהסכמת האם, העניין יסודר במסגרת צוואתה.

בשלב זה, בית הדין מבקש להביע את הערכתו למשפחה כולה: לתובע, לנתבע ולאימם, על ההבנה שאין זה נכון להשאיר סכסוכים לא פתורים בתוך המשפחה, ועל החיפוש למצא דרך לפתור את אי ההבנה בצורה הגונה לטובת כל הצדדים. 

       יד.       דיון והכרעה

בית הדין מבקש להבהיר, שלא ניתן היה לתת בשלב זה פסק דין קונקרטי, כיוון שאף לפי דעת הנתבע אין בסיס לתביעה עכשווית.

על פי דעת רוב בית הדין, כאשר הנתבע יהיה במצב של רווחה, עליו לשלם את רוב הסכום של 100,000 ₪, כאשר ההחלטה המדוייקת ניתנה לבית הדין שיכריע בקיומו של תנאי זה.

הצדדים הודיעו כאמור, שהם מבקשים הנחיה לפתרון מוגדר מראש של הסכסוך ביניהם, במסגרת צוואת האם.

לאחר שיקול דעת, לדעת בית הדין, הדרך המתאימה לסיום הסכסוך במצב זה, היא חלוקת רכוש האם, לאחר מאה ועשרים שנה (אי"ה שתבורך ותאריך ימים בשלווה ונחת), בדרך הבאה:

ראשית, יקבל הנתבע סך של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר תאריך הבסיס הוא 5/2014. הסכום המקסימאלי שיועבר לזכות הנתבע, יהיה 200,000 ₪, אף אם הצמדה למדד המחירים תגיע לתוצאה גבוהה יותר.
לאחר מכן יחלקו הצדדים את כספי הירושה, בשווה (או בדרך אחרת על פי הוראת האם).

יש להבהיר, שהכרעה זו, אינה דומה לזיכוי מלא של הנתבע בסכום הכסף המלא. הכרעה זו דומה לתשלום של מחצית הסכום (מוצמד למדד יוקר המחיה) על ידי התובע עצמו. שכן, אילו לאחר חלוקת הירושה, היה נדרש התובע לשלם את הסכום המלא, הרי שהפער בין הצדדים היה – כפול[1].

ההצמדה למדד, היא ההגינות הבסיסית. לא הגיוני שבעוד עשרות שנים, יקבל הנתבע סכום שלא יהיה לו כל ערך ריאלי. בנדון דידן, אין בדבר כל חשש איסור ריבית, כיוון שהכסף כלל לא נפרע מן הבן המקבל ישירות. עם זאת, הגבלנו את הסכום ל200,000 ₪ כך שלא יווצר מצב שהנתבע קיבל לידיו על חשבון התובע, יותר מ100,000 ₪.

כיוון שהאם אינה חלק מן הבוררות, המלצת בית הדין היא, שעל מנת שלהכרעתנו זו יהיה תוקף הלכתי ומשפטי ללא עוררין, העניין יעוגן בצוואת האם.

       טו.       החלטה

1.       בחלוקת הירושה של האם לאחר 120, ראשית, יקבל הנתבע סך של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר תאריך הבסיס הוא 5/2014. בכל מקרה, הסכום המקסימאלי שיועבר לזכות הנתבע בגין החלטה זו יהיה 200,000 ₪, אף אם הצמדה למדד המחירים תגיע לתוצאה גבוהה יותר.    
לאחר מכן יחלקו הצדדים את כספי הירושה, בשווה (או בדרך אחרת על פי הוראת האם).

2.       אם צוואת האם לא תכתב בהתאם לאמור, ישלם התובע לנתבע מתוך כספי הירושה את הסכום הנדרש על מנת להגיע לאותה תוצאה

3.       בית הדין ממליץ לאם לעגן החלטה זו בצוואה.

4.       ההחלטה ניתנה ביום יג' בסיוון תשע"ד, 11 ליוני 2014.

ובזאת באנו על החתום

________________

הרב אהרן כ"ץ

________________

הרב שלמה אישון, אב"ד

________________

הרב סיני לוי

הערה: פסק זה ניתן כהשלמה לפסק קודם שניתן בנידון. לפסק הקודם לחץ כאן.

[1] ניתן דוגמה להמחשה: לאחר ירושה בשווי של 1 מ' ₪, כל צד היה מקבל 500 א' ₪ - בהנחה ששני האחים יורשים בשווה. לאחר מכן, היה משלם התובע 100 א' ₪, התוצאה היתה 400 א' לתובע, ו600 א' לנתבע. לעומת זאת, על פי ההכרעה שלפנינו - עבור ירושה בשווי של 1 מ' ₪ לדוגמה, החלוקה תהיה 450 א' לתובע, ו550 א' לנתבע.