תקציר
סיכום כנס הדיינים תשפ"ב1. בית דין של תורה דן על פי דין תורה, וחוקי מדינת ישראל אינם יכולים להחליף חלילה את חוקי התורה.
2. על חלק מחוקי מדינת ישראל בתחום הממוני[1] שבין אזרח לאזרח חל הכלל "דינא דמלכותא – דינא",[2] ובכלל זה יש תוקף גם לחלק מהתקנות והצווים,[3] להלן, ייקראו כולם חוק או חוקים.
3. ניתן לקבל חלק מחוק או לקבוע שיש תוקף לחוק בנסיבות מסוימות בלבד.[4]
4. ניתן לקבל חוק מסוים ללא מכלול החוקים, כגון ללא דיני הראיות.[5]
5. להלן תבחינים על פיהם ניתן לקבוע שחוק תקף על פי ההלכה:
א. חוק שנועד להתמודד עם בעיה בניגוד לחוק בסיסי שאין לו תוקף.[6]
ב. חוק המהווה תגובה לשינוי טכנולוגי, כלכלי או חברתי.[7]
ג. חוק שיש בו התייחסות ייחודית לתחום ממוני מסוים.[8]
ד. חוק המממש הלכה, כגון, הטלת חיוב ממון במקום בו יש חיוב בדיני שמיים.[9]
ה. חוק הזהה לדעה מקובלת בהלכה במחלוקת שלא הוכרעה.[10]
ו. חוק שיש לו תקדים בעיקרון הלכתי.[11]
ז. חוק המממש עיקרון מוסרי תורני.[12]
ח. חוק המועיל לשלטון באופן ישיר או עקיף.[13]
6. יש תוקף לחוק שנראה מועיל בעיני בית הדין.[14]
7. ההכרעה בדבר תוקפו של חוק אינה נעשית על פי כוונת המחוקק.[15]
8. פרשנות החוקים תיעשה בידי בית דין של תורה.[16]
9. בנוסף לכל האמור, חלק מהחוקים הם גם בגדר מנהג המדינה, כפי שנקבע בהחלטה קודמת (ראו כאן).
[1] סיכום זה אינו עוסק במעמדם ההלכתי של החוקים הפליליים, בעניין זה ראו: הרב עדו רכניץ, מדינה כהלכה, עמ' 267-259.
[2] שו"ת ישכיל עבדי ו, כח, ב; שו"ת יחוה דעת ה, סד; שו"ת ציץ אליעזר ד, כח; הרב מרדכי אליהו "מבט תורני על חוקי המדינה והתקנת תקנות בימינו", תחומין ג, עמ' 242; הרב דב ליאור "מבט תורני על חוקי המדינה והתקנת תקנות בימינו", תחומין ג, עמ' 247; הרב משה הלברשטם בתוך: נחום מנשה וייספיש, משנת זכויות היוצר, עמ' קכא; שו"ת מנחת שלמה א, פז.
[3] ראו לדוגמה פסקי דין ארץ חמדה גזית 72125; 75118-1 (צו הרחבה); 80070 (תקנות), ועוד.
[4] תשובות והנהגות ג, תסח; פס"ד ארץ חמדה גזית 70003; פס"ד ארץ חמדה גזית 72059.
[5] דעת הרוב בפס"ד ביניים ארץ חמדה גזית 76054, סעיף ד(3).
[6] רמ"א חו"מ שסט, יא; עמוד הימיני ט, ח. הובאו דבריו בפס"ד ארץ חמדה גזית 74091. כך משמע גם מדברי הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה ב, עמ' 3. כגון, חוק החוזים וחוק המכר.
[7] הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל על פי התורה ב, עמ' 72; הרב אשר וייס, "היש תוקף לחוקי המדינה מצד מנהג המקום?", תחומין לד 174-171; חשוקי חמד בבא קמא לא ע"א. כגון, זכויות יוצרים, חוק החברות וחוקי המגן.
[8] ע"פ פס"ד ארץ חמדה גזית 75030, סעיף ו; 76070, סעיף ו; 79016, סעיף עב, בנוגע לחוק המכר (דירות).
[9] קצות החושן רנט, ג. ראו גם: פתחי חושן (חלק ב, אבידה ומציאה, פרק ב, הערה נג; הרב זלמן נ. גולדברג, בתוך: הרב אברהם שיינפלד, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378, בנוגע לחיוב בגרמא.
[10] שו"ת מהרש"ם ה, מה. משפט שלום, קצד, ד"ה כלל; הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל על פי התורה, ב, עמ' 72.
[11] שו"ת חתם סופר ה, מד; שו"ת אמרי יושר ב, קנב, וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר יז, סח, בנוגע לחוק הגנת הדייר.
[12] פס"ד ארץ חמדה גזית 72034, 73122 בנוגע לחוק עבודת נשים; פס"ד ארץ חמדה גזית 75027, סעיף ח, בנוגע להגבלת ריבית בהלוואות חוץ בנקאיות.
[13] שו"ת הרשב"א ב, שנו; רמ"א, חו"מ שסט, יא; שו"ת אגרות משה חו"מ ב, סב, כגון, חוק זכויות יוצרים.
[14] פסקי דין רבניים ו, עמ' 382.
[15] ע"פ שו"ת חבצלת השרון ב, חו"מ, ח, ובניגוד לעמדת הרב אברהם שרמן, "הלכת השיתוף לאור משפטי התורה", תחומין יח, עמ' 35.
[16] ע"פ הרב אוריאל לביא, עטרת דבורה ב, חו"מ, מח, עמ' 946-945, ועוד רבים.