מדיניות: חיוב על מניעת רווח

1. בעולם המורכב בו אנו חיים, כל אדם מסתמך על אנשים רבים, ומחדל שלהם יכול לגרום לאובדן רווחים ברורים, ואף להפסדים. כמו כן, מורכבות זו מקלה להזיק ומגבירה את הפגיעות של הניזק. לאור כל זאת, מסתבר שיש יותר מקום לחייב על מניעת רווח על פי ההלכה.
2. מומלץ לקבוע בהסכם הבוררות כי הצדדים מתחייבים לשלם על מניעת רווח כפי שיקבע בית הדין.
3. על בסיס התחייבות זו ראוי שבית הדין ישקול חיוב כאשר נמנע רווח וודאי וישיר, במקרים הבאים:
4. א. כאשר אדם עשה מעשה וגרם למניעת רווח, כגון, מניעת גישה פיזית לרכושו של אדם שגרמה למניעת רווח[1] וודאי וישיר.[2]
5. ב. כאשר אדם נשכר לבצע פעולה אולם לא ביצע אותה וגרם למניעת רווח וודאי וישיר.[3]
6. גם כאשר יש מקום לחייב על מניעת רווח, מוטל על הניזק להקטין את הנזק, ואם לא עשה זאת לא יהיה זכאי לפיצוי על מה שיכול היה למנוע.[4]

הערות

[1] רמב"ם גזלה ואבדה ג, ט; שו"ע חו"מ שסג, ו; שו"ת בית אפרים חו"מ, ה; פתחי תשובה חו"מ רצב, ה.

[2] מחנה אפרים גזילה, יא; שיעורי רבנו חיים הלוי בבא מציעא קד, ב.

[3] ע"פ הריטב"א בבא מציעא עג,ב, שו"ת חתם סופר ה, קעח. כאשר העובד עבד במקום אחר וגרם למעסיק מניעת רווח יש סיבה נוספת לחייב, ע"פ נודע ביהודה תניינא חו"מ, כד.

[4] שו"ע חו"מ שלג, ב ע"פ ש"ך חו"מ שלג, ט; פתחי חושן, שכירות י, ה.