בס"ד, ‏ט' אדר תש"ף

‏05 מרץ 2020

תיק מס' 77074

החלטת בבקשת רשות ערעור

בעניין שבין התובע שכנגד-המשיב

לבין הנתבע שכנגד-המבקש

א.         רקע

בין הצדדים היתה מחלוקת בנוגע לבעלות על בית. מחלוקת זו הוכרעה בפס"ד חלקי של בית דין קמא מתאריך ו' ניסן תשע"ט. בנוסף, היתה בין הצדדים מחלוקת נוספת: התובע שכנגד (להלן: התובע) טען כי הנתבע שכנגד (להלן: הנתבע) הגיש נגדו תלונת שווא במשטרה שעניינה אלימות או חשש מאלימות, אשר גרמה לו נזק ובושת, ואילו הנתבע טען כי התלונה הוגשה כדין.

בית הדין קמא בחן את הראיות אשר ביניהן סרטון מהאירוע שבבסיס התלונה. בפסק הדין הראשון, אשר עסק בעיקר בעניין המחלוקת על הבית, קבע בית הדין קמא שלא התבצעה תקיפה, והורה לנתבע לבטל את התלונה שהגיש במשטרה. בית הדין קמא הוסיף שלאחר מחיקת התלונה ידון בית הדין בעניין תביעת לשון הרע. בפסק הדין שני בתיק זה מתאריך י"ח טבת תש"ף קבע בית הדין קמא כי על הנתבע לבטל את התלונה במשטרה תוך זמן קצוב, ואם לא יבטל את התלונה הוא יחויב בפיצוי גדל והולך עד לסך 35,000 ₪.

הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע) כנגד פסק הדין השני של בית הדין קמא, וזה הועבר להחלטתי. לצורך קבלת החלטה עיינתי בחומרים הנמצאים בתיק, ובכלל זה, בשני פסקי הדין שכבר ניתנו, בפרוטוקולים של הדיונים ובטענות שהצדדים הגישו בעניין הבר"ע.

ב.         טענות הנתבע

הנתבע טוען כי שגה בית הדין קמא בכמה עניינים, לשם הנוחות סיווגתי אותם לכמה נושאים:

סמכות

1.         בית הדין אינו רשאי לפסוק פיצוי כנגד אדם שהגיש תלונה במשטרה.

2.         בית הדין נתן הוראות למשטרה, שאינן בסמכותו.

3.         עניינים פליליים אינם נתונים לבוררות, ובכלל זה, בית הדין אינו רשאי לדון בשאלה האם יש לבטל תביעה.

קביעות עובדתיות

4.         לא ניתן לבטל תלונה שנבדקה ונסגרה.

5.         התיק נסגר מחוסר עניין לציבור בלבד.

6.         בסרטון המתעד את העימות בין הצדדים ניתן לראות שהתובע תקף את הנתבע.

ענייני נוהל

7.         התובע לא הגיש כתב תביעה מסודר בנוגע לנזקים שנגרמו אלא אמר אותם בע"פ בדיון.

8.         הנתבע לא הגיש כתב הגנה מסודר.

9.         לאחר מתן פס"ד הראשון, הנתבע ביקש שאם בית הדין לא ידחה את התביעה על הסף, יתקיים דיון הוכחות. אולם, בית הדין לא נענה לכך ונתן פסק דין בלא שניתנה לו אפשרות להתגונן כראוי.

10.        לא הוצגה בפני בית הדין עדותו של הנתבע במשטרה אשר על בסיסה הוגשה התלונה.

קביעות משפטיות

11.        הגשת תלונה אינה בגדר פרסום לשון הרע.

12.        הגשת התלונה על תקיפה הייתה מוצדקת והוגשה בתום לב.

13.        בית הדין שגה בהבנת החוק בנוגע לתום לב בהגשת תלונה במשטרה, אשר משמעו תום לב סובייקטיבי.

14.        בית הדין שגה בהגדרת המונח "תקיפה" לאור ההגדרות בסעיף 378 לחוק העונשין.

15.        אין מקום להטיל קנס על מי שהגיש תלונה במשטרה כדין.

לפיכך הנתבע מבקש לבטל את הכרעת ביה"ד קמא ולחייב את התובע בהוצאות משפט.

ג.          טענות התובע

הנתבע דחה את טענות התובע, לשם הנוחות סיווגתי אותם לכמה נושאים:

סמכות

1.         הנתבע ביקש וקיבל מבימ"ש אישור פסק בורר לפסק הדין הראשון, שבו נקבע כי על הנתבע לבטל את תלונתו במשטרה, ומכאן שהנתבע קיבל הכרעה זו.

ענייני נוהל

2.         בר"ע הוגשה לאחר המועד שנקצב לכך.

3.         בדיונים הוצג סרטון של האירוע.

4.         בסוף הדיון בית הדין שאל את הצדדים האם יש להם ראיות נוספות והם השיבו בשלילה.

קביעות עובדתיות

5.         הנתבע ידע שהתובע סובל מנכות בידיו ולכן לא יכול לתקוף אותו.

6.         יש אפשרות לבטל את התלונה במשטרה אולם הדבר יחשוף את הנתבע להאשמה בגין תלונת שווא, ולכן הנתבע מסרב.

7.         בעקבות התלונה נשלל רישיון האקדח של התובע, נגרם לו נזק ישיר עקב הצורך לשכור שמירה על פועליו. בנוסף נגרמה לו בושה גדולה.

8.         הרישום הפלילי נשאר בארכיון המשטרה ועלול לגרום לתובע נזק בעתיד.

לפיכך התובע דורש מהנתבע לשלם לו 100,000 ₪ עבור תלונת שווא.

ד.         נושאי הדיון

1.         סמכות בית הדין.

2.         טענות על ענייני הנוהל.

ה.         סמכות בית הדין

התובע טען כי ביה"ד אינו מוסמך להורות לו לבטל תלונה במשטרה וכן אינו מוסמך להורות על תשלום פיצוי בגין תלונת שווא.

דיון: אני מקבל את הטענה הראשונה ודוחה את הטענה השנייה.

סעיף 24(9) לחוק הבוררות קובע כי:

24.  בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

 (9)  תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

למיטב הבנתי, החלטה של בית דין הקונסת אדם אם לא יבטל תלונה במשטרה פוגעת בתקנת הציבור. תלונה או ביטול תלונה הם בגדר עדות ועליהם להיעשות ללא לחץ. זאת, גם אם הנתבע עצמו הסכים לכך וגם אם בית המשפט אישר את פסק הדין הראשון שהורה על ביטול התלונה במשטרה. להבנתי בית הדין (ובית המשפט) טעה טעות משפטית (אך לא הלכתית) בעניין זה, ולכן ההוראה לבטל את התלונה אינה תקפה.

לעומת זאת, בית הדין, ככל בורר אחר, רשאי לדון בתביעה כספית לפיצוי על תלונת שווא, ולכן עצם העיסוק של בית הדין בתביעה נעשה בסמכות. וזאת גם כאשר מדובר בתלונה שהוגשה למשטרה.

אשר על כן, אני סבור שיש לבחון מחדש את ההוראות שפסק בית הדין בפסקי הדין הראשון והשני.

ו.          טענות על ענייני הנוהל

הנתבע טען שטענות שני הצדדים בעניין זה נאמרו בעל פה בדיון ולא הוגשו כתבי טענות. לטענת הנתבע הוא ביקש לקיים דיון הוכחות אחר מתן פס"ד הראשון, אולם, בית הדין לא נענה לכך. כמו כן, לא הוצגה בפני בית הדין עדותו של הנתבע במשטרה אשר על בסיסה הוגשה התלונה.

התובע השיב כי הבר"ע הוגשה לאחר המועד שנקצב לכך. לגופו של עניין – בדיונים הוצג סרטון של האירוע. ובסוף הדיון בית הדין שאל את הצדדים האם יש להם ראיות נוספות והם השיבו בשלילה.

דיון: לגבי האיחור בהגשת הבר"ע, בדקתי ומצאתי כי פסק הדין יצא בתאריך י"ח טבת תש"ף ובר"ע הוגשה בתאריך ז' שבט תש"ף ואגרת בר"ע שולמה בתאריך י"ז שבט תש"ף, כך שהבקשה הוגשה במועד, קרי בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. ולכן איני רואה באיחור סיבה לדחיית הבר"ע על הסף.

לגבי טענת הנתבע כי לא הוגשו טענות בכתב בעניין תלונת השווא – בעניין זה העיקרון המנחה הוא שבית הדין מעדיף מהות על פני נוהל. קל וחומר כאשר הנושא עלה כבר בדיון הראשון ונדון במסגרת הישיבות שקיים בית הדין קמא.

לגבי טענת הנתבע שלא ניתנה לו אפשרות להציג את טענותיו וראיותיו – בתאריך 23.09.19 כתב ב"כ הנתבע לבית הדין כי אם טענתו למחיקת התביעה על הסף לא תתקבל, הוא מבקש לקיים דיון נוסף. ואולם, למרות שבית הדין לא דחה את התביעה על הסף לא התקיים דיון כזה, ולא ניתנה החלטה מנומקת מדוע הבקשה לא התקבלה.

לפיכך, אני סבור שיש מקום לשקול את בקשת הנתבע לטעון את טענותיו בפני בית הדין. במסגרת זו נאפשר לנתבע להגיש את עדותו במשטרה כראיה בתיק.

ז.          טענות עובדתיות ומשפטיות

לאור הקביעה לעיל אין מקום להביע בשלב זה דעה בעניין ההכרעות העובדתיות והמשפטיות של בית הדין. החלטות בעניין יתקבלו לאחר שייקבע הרכב של שלושה דיינים.

ח.         החלטה

1.         בקשת רשות הערעור מתקבלת.

2.         הנתבע רשאי להגיש את עדותו במשטרה על פיה הוגשה התלונה תוך 7 ימים.

3.         לאחר שייקבע הרכב לדון בתיק, יוחלט על דרך הטיפול.

ההחלטה ניתנה ביום ‏ט' אדר תש"ף, ‏05 מרץ 2020.

בזאת באתי על החתום

הרב עדו רכניץ, אב"ד

@@@