תקציר
התובעים הם רוכשי דירה מהנתבעים, הם ביקשו שהנתבעים יחתמו להם לאישור החברה המשכנת, הנתבעים מסרבים לחתום, החלטה 1 עוסקת בשאלה האם בית הדין רשאי לפסוק לאחר שמיעת צד אחד, מאחר שהצד השני לא הגיע לדיון למרות שידע עליו.
בעניין שבין
התובעים
מר וגב' יעקב
ע"י ב"כ
הנתבעים
משפחת ברון
ע"י ב"כ
התובעים הגישו כתב תביעה כנגד הנתבעים, ובו טענה שהנתבעים מכרו לתובעים זכויות במקרקעין אולם לא העבירו את הרישום בחברה המשכנת אף שהתחייבו לכך בחוזה. לראיה, הגישו התובעים הסכם מכר.
בהסכם המכר מופיעים שלושת הנתבעים כמוכרים, ורשומה בו הכתובת למשלוח דואר אליהם: רח' ---. כמו כן, נקבע בו בסעיף 9 בית הדין של ארץ חמדה גזית כבורר מוסכם.
כתב התביעה נשלח אל הכתובת הרשומה בדואר רשום עם אישור מסירה בתאריך 3.5.16. בתאריך 10.5.16 התקשר אדם והציג את עצמו כאחד הנתבעים וביקש לקבל חומרים על בית הדין ומסמכים שונים כדי שיוכל להשיב לתביעה. החומרים נשלחו לכתובת הנ"ל בתאריך 15.5.16.
לאחר שלא התקבלה כל תגובה מהנתבעים קבעה מזכירות בית הדין מועד לדיון בתאריך 4.7.16. הודעה על הדיון נשלחה עם שליח לכתובת הנ"ל בתאריך 9.6.16. בהודעה נכתב שהדיון עשוי להתקיים גם במעמד צד אחד, אם הצד השני יבחר שלא להגיע. ההודעה נמסרה לאשה בוגרת בשם "חנה", על פי עדותו של השליח.
מזכירת בית הדין התקשרה לטלפון הרשום על שם מר ברון בתאריכים 27.6.16 ו-30.6.16 כדי להזכיר את קיומו הדין. בשיחה הראשון ענתה בתו של הנתבע ואילו בשניה ענתה אשתו.
ביום הדיון התקשר אדם שהציג עצמו כמר ברון ואמר שהוא לא קיבל הודעה על הדיון ויתכן שההודעה נמסרה לאחד הילדים. הוא אמר שאין בכוונתו להגיע לדיון, שהבורר המוסכם בחוזה נקבע ללא ידיעתו, וכן שבית הדין אינו רשאי לקיים דיון בהיעדרו.
ואכן, התובעים הגיעו לדיון במועד שנקבע בלוויית עורך דין, ואילו הנתבעים לא הגיעו.
בתאריך 6.7.16 התובעים הגישו בקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה והחזר הוצאות משפט.
א. כאשר מוגש לבית הדין הסכם בוררות שבו הוא נקבע כבית דין או חוזה בו בית הדין נקבע כבורר מוסכם הנחת העבודה של בית הדין היא שהמסמך הוא אותנטי ומחייב. על פי חוק הבוררות לבית הדין אין סמכות לקבוע האם הוא בעל הסמכות אם לאו.
לכן אם הנתבעים סבורים שתניית הבוררות בחוזה אינה מחייבת אותם עליהם לפנות בעניין לבית המשפט המחוזי.
ב. מתוך הנחה שבית דין זה הוא בעל הסמכות לדון במחלוקת שלפנינו, עלינו לדון בשאלה העקרונית האם בית הדין רשאי על פי ההלכה להכריע במחלוקת ללא שמיעת הנתבע, אם זה האחרון החליט שלא להגיע לדיון ולהשמיע את טענותיו.
נקדים ונציין שנחלקו אחרונים בשאלה האם יש מניעה גורפת לדון אדם שלא בפניו. לדעת הב"ח (חו"מ יג, ח), קצות החושן (יג, א) והתומים (יג, ד) בנסיבות מסוימות ניתן לדון אדם גם שלא בפניו. ואילו לדעת הסמ"ע (יח, יג), הש"ך (חו"מ יג, ח) ונתיבות המשפט (חידושים יג, ח) לעולם לא ניתן לפסוק ללא שמיעת שני בעלי הדין.
לגבי אדם שמסרב להגיע לדיון נפסק בשו"ע (חו"מ יא, א) בעקבות הגמרא שניתן לנדות אדם שמסרב לבוא לדין תורה, אבל לא ניתן לחייב אותו ממון. אלא שבימינו לא ניתן לנדות ולכן עלתה השאלה האם על פי ההלכה ניתן לחייב אדם שבחר שלא להגיע לדיון לאחר שחתם על הסכם בוררות (מבחינת חוק הבוררות הדבר אפשרי).
בעניין זה פסק מו"ר הרב זלמן נ. גולדברג (מתוך פד"ר שהובא בספר: סדר הדין בבית הדין הרבני, כרך א, עמ' 519) שניתן לפסוק שלא בפניו. הוא למד זאת מהדין שניתן לשמוע עדות שלא בעל דין, אם בעל הדין מסרב להגיע לדיון (רמ"א חו"מ כח, טז), וכן כתב הרב יועזר אריאל (דיני בוררות עמ' רצג).
בסעיף 9.2 לחוזה המכר נקבע שבית הדין "ידון על פי דין תורה", והמשמעות המקובלת של דין תורה בימינו היא "בין לדין ובין לפשר". סמכות הפשרה כוללת גם את הסמכות להכריע במחלוקות אחרונים (הרב זלמן נ. גולדברג, "שבחי הפשרה", בתוך: דיני בוררות, עמ' רסד).
לפיכך, אנו סבורים שבסמכותנו לפסוק כנגד נתבע שאיננו מגיע לדיון, בהיעדר הגנה.
ג. הוצאות משפט – הנתבעים בחרו שלא להגיע לדיון למרות שהודעה על הדיון נמסרה להם, כמפורט לעיל. וכן הם קבלו על כך תזכורות טלפוניות דרך בני משפחתם, ואף אחד הנתבעים קיבל על כך הודעה אישית בבוקר הדיון המיועד.
היעדרם של הנתבעים גרם נזק לתובע שהגיע לדיון עם עו"ד ולכן הוא זכאי להחזר הוצאות (ראו בעניין זה מדיניות בית הדין בנוגע לחיוב בהוצאות משפט, באתר ארץ חמדה גזית).
לפיכך, אנו מחייבים את הנתבעים בתשלום בסך 2000 ₪.
1. הנתבעים: משפחת ברון, יחד וכל אחד לחוד, ישלמו לתובעים מר וגב' יעקב, סך 2000 ₪ עבור החזר הוצאות משפט. התשלום יבוצע תוך 45 יום מהתאריך הנקוב על החלטה זו.
2. על פי סעיף 15(ב) לחוק הבוררות רשאים הנתבעים לבקש ביטול הפסק תוך 30 יום לאחר קבלתו בטענה שהם נעדרו מהדיון מסיבה מוצדקת. הנתבעים רשאים להגיש לביה"ד בקשה בעניין זה. נא לצרף אסמכתאות.
3. התובעים יגישו לבית הדין אישורים על כך שהעסקה במקרקעין אכן בוצעה, ובכלל זה, דיווח לרשות המיסים, רישום משכון על הנכס לטובת הקונים (אם בוצע), וכן כל ראיה אחרת על פי הבנת התובעים. יש להגיש מסמכים מקוריים (אפשר העתקים) ולא צילומי מסמכים. בנוסף, יש להגיש אסמכתאות על העברת התשלומים למוכרים.
4. אם לנתבעים יש טענות כנגד סמכותו של בית הדין הם רשאים לפנות לבית המשפט בעניין. על הנתבעים להודיע לבית הדין תוך 7 ימים מהתאריך הנקוב על פסק הדין שהם פנו לבית המשפט ולהמציא אסמכתא. כל זמן שהדבר לא נעשה יניח בית הדין שהנתבעים מקבלים את סמכות בית הדין.
5. על הנתבעים ליצור קשר טלפוני עם מזכירות בית הדין בתוך 10 ימים מהתאריך הנקוב על פסק הדין כדי לקבוע דיון. האחריות על שמירת הקשר מוטלת על הנתבעים. אם הנתבעים לא ישתפו פעולה כנדרש עשוי בית הדין לפסוק בהיעדר הגנה.
בית הדין ממליץ לנתבעים לפנות לייעוץ משפטי ולעמוד על מצבם המשפטי.
ההחלטה התקבלה ביום ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016.
בזאת באנו על החתום
_______________
הרב דניאל מן
_______________
הרב יוסף כרמל, אב"ד
_______________
הרב עדו רכניץ