הגשת תביעה צור קשר עם בית הדין לתשלום אגרה

תגיות

Rulings in Englishאומדןאונאהאחריות למוצראסמכתאבורביטוחבר מצראגרמא וגרמידברים שבלבדיווח לרשויותדין נהנהדיני חברותדיני חוזיםדיני עבודהדיני ראיותהודאההוצאה לפועלהוצאות משפטהטעיה בעסקההיעדר יריבותהיתר עסקאהיתר פניה לערכאותהלוואההלנת שכרהמחאה (שיק)הסכם בכפייההסתמכותהפרת הסכםהקדש וצדקההשבת אבידההשכרת רכבהתחייבותהתחייבות למכרהתיישנותזיכיון ורישיוןזכויות יוצריםחוק המדינהחוקי המגןחיוב בסכום שלא נתבעחתם מבלי להביןטאבוטוען ונטעןטענת השטאהלפנים משורת הדיןלשון הרעמוניטיןמחוסר אמנהמחילהמיסיםמכרמכר דירהמכר רכבמכת מדינהמנהגמניעהמניעת רווחמפקח בניהמקום הדיוןמקח טעותמקרקעיןמשפחהמשפט מנהלימתנהנאמנותנזיקיןנזקי גוףסדר הדיןסיטומתאסיטראיסילוק ידעגמת נפשעד מומחהערבותערעורעשיית דין עצמיתפיטורי עובדת בהריוןפיצויי פיטוריןפרשנות חוזהפשרהצו מניעה ועיקולצוואה וירושהקבוצת רכישהקבלנותקנייןריבית והצמדהשבועהשדכנותשומר שכרשומריםשומת נזיקיןשותפותשידוכיםשכירות דירהשכניםשליחותשמירהתאונות דרכיםתביעה ע"פ רישומי התובעתחרותתיווךתנאיםתקנת השוקתשלומי איזון
ארץ חמדה

פשרה בין בעל תפקיד לעמותה 83039

תקציר

בית הדין הביא את הצדדים להסכים על פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין

כ"ב אדר תשפ"ג

15 במרץ 2023

תיק 83039

פסק דין

בעניין שבין

בעל תפקיד בבית כנסת - תובע

לבין

עמותת בית כנסת - נתבעת

 

רקע ועובדות מוסכמות

התובע (להלן: "התובע"), מילא תפקידים שונים בבית הכנסת *** במשך יותר מ-20 שנה, בהם הוא שימש כחזן בתפילות שבת וימים נוראים, בעל תוקע, מגיד שיעורים, ושותף בעריכת שמחות ואזכרות למתפללי בית הכנסת. עבור תפקידים אלו, קיבל התובע תשלום חודשי מוועד בית הכנסת, בהתאם לפעילויות שלו באותו החודש. התובע לא חתם על חוזה עבודה עם בית הכנסת, והתשלום הוגדר כמילגה בלבד ללא הפרשות סוציאליות.

בשנים האחרונות נוצרו מתחים בין התובע לבין חלק מחברי הוועד ורב בית הכנסת, ונערכו בירורי דברים ביניהם.

לאחר חג הפסח תשפ"ב התקיימה פגישה של התובע עם חברי הוועד והרב. בפגישה זו נשטחו טענות אודות אי שיתוף פעולה של התובע עם חברי הוועד. בעקבות הפגישה, ביקש התובע להפסיק את פעילויותיו בבית הכנסת לזמן הקרוב, למעט מסירת שיעור שבועי בימי שלישי בערב. כעבור תקופה קצרה, הודיע רב בית הכנסת לתובע, בהודעה ששלח אליו לאחר חג השבועות תשפ"ב (בתאריך 7.6.22), כי מעתה הרב יעביר את השיעור בימי שלישי במקומו.

לאחר הודעה זו, שלח התובע לחברי הוועד בקשה לקבלת פיצויי פיטורים, ולא נענה. לפני ראש השנה תשפ"ב, התקיימה פגישה נוספת של התובע עם חברי הוועד, הרב, ומתפללי בית הכנסת. בפגישה זו, הציעו לתובע לשמש כחזן בתפילות הימים הנוראים, והתובע התנה זאת בקבלת תשלום פיצויי פיטורים. לאחר סירוב חברי הוועד, נפרדו דרכיהם של הצדדים, והתובע עבר לשמש כרב בבית כנסת אחר. מאחר ובקשת התובע לקבלת פיצויי פיטורים לא נענתה, הוא הגיש תביעה לקבלת סעד זה בבית הדין.

טענות התובע

התובע טוען, כי למרות שלא נחתם חוזה עבודה, התקיימו בינו לבין ועד בית הכנסת יחסי עובד-מעביד, לאור מבחנים שונים (מבחן ההשתלבות, מבחן הפיקוח ועוד). כמו כן טוען התובע, כי הוא נחשב כמפוטר משני טעמים: הודעת הרב כי עליו להפסיק את מתן השיעור בימי השלישי, התפקיד היחיד אותו מילא באותה תקופה, משמעותה כהודעת פיטורים. ואף אם לא נגדיר את ההודעה הזו כפיטורין, והתובע הוא שהתפטר מרצונו, כאשר ביקש להפסיק את פעיליותיו בבית הכנסת, דינו כמי שפוטר היות ועשה כן בשל הרעת תנאיו: הפסקת מתן שיעורים, והצרת צעדיו בבית הכנסת - על פי תחושותיו בהתנהלות חברי הועד מולו בשנים האחרונות, וביחס כלפיו.

לפיכך מבקש התובע לקבל פיצויי פיטורים על פי חוק, בהתאם לכל השנים בהם מילא תפקידים בבית הכנסת, בסך כולל של: 78,918 ₪, המורכב מסך 65,550 ₪ עבור פיטורים, 3,844 ₪ עבור דמי חופשה, 3,824 ₪ עבור דמי הבראה. וסכום התפשרות נוסף עבור היעדר הודעה מוקדמת ושימוע.

טענות הנתבעים

חברי הועד טוענים, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, היות ולא נחתם חוזה עבודה ביניהם, וכי התשלום לתובע עבור פעילויותיו בבית הכנסת, היה מתוך הוקרה והערכה, ולא כשכר עבודה. כמו כן, טוענים חברי הועד, כי אף אילו התקיימו יחסי עובד-מעביד, הרי שדינו של התובע כמי שהתפטר ולא כמי שפוטר, משום שהוא יזם בעצמו את הפסקת רוב פעיליותיו בבית הכנסת. אף בהודעת הרב שנשלחה לתובע אין לראות כהודעת פיטורים, משום שלא נאמר בה דבר מלבד הפסקת מתן השיעור בימי שלישי, וכי התובע יכל להעביר שיעור אחר ביום אחר. כמו כן, מי שמוסמך לתת הודעת פיטורים, הם חברי הועד, שהם הגוף המעסיק את התובע, ולא הרב, ולכן אין תוקף להודעה זו אף אם תוכנה היה כפיטורין.

בנוסף, הפסקת השיעורים לא נחשבת כהרעת תנאים, כיון ששיעורו של התובע הופסק יחד עם שאר שיעורי הערב שבוטלו, וזהו דבר מקובל לשנות את לוח השיעורים מפעם לפעם. כמו כן, אף אם התובע חש כי הצירו את צעדיו, הרי שלא נעשה כל דבר לפגוע בפעילותו, והיא יכלה להימשך כסדרה, אילולא רצונו של התובע להפסיקה מיוזמתו.

פשרה

לאחר דין ודברים, והכרה הדדית שרצון שני הצדדים היה לשם שמים, וכי הפערים ביניהם נבעו מחוסר הבנה, הסכימו הצדדים להצעת פשרה במעמד בית הדין. לפי הצעת הפשרה, ועד בית הכנסת ישלם לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪, בפריסה של 10 תשלומים חודשיים בסך 2,500 ₪ בחודש, החל מתאריך 1.4.23. 

פשרה זו מותנית, בפרסום מכתב שינסח בית הדין, ויוסכם על ידי הצדדים, שישלח לציבור מתפללי בית הכנסת, כי הצדדים הגיעו ביניהם להסדר מתוך הסכמה ושלום.

פשרה זו מקבלת תוקף של פסק דין.

בית הדין מברך את הצדדים, שהשכילו לסיים את הסכסוך ביניהם בהסכמה ורוח טובה, גם כדי לשמור על שלמותו וצביונו של בית הכנסת.

החלטות

הנתבעת חייבת לשלם לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪, בפריסה של 10 תשלומים חודשיים, החל מתאריך 1.4.23. 

חברי הוועד יפרסמו למתפללי בית הכנסת, את המכתב הרצ"ב החתום על ידי שני הצדדים.

כיון שמדובר בהסכם פשרה, אין אפשרות לערער על פסק דין זה.

פסק הדין ניתן ביום כ"ב אדר תשפ"ג , 15 במרץ 2023

בזאת באנו על החתום

 

הרב אבשלום בידני    הרב אבישי קולין, אב"ד     הרב אופיר שירה