פסק דין סופי

פסק ביניים בתיק  זה  ניתן ביום כ"ג בסיון תשס"ט נ‏15 ביוני 2009. בית הדין קרא גם את תגובת התובע, שנשלחה גם לנתבע.

כפי שפירט בית הדין בפסק הביניים, תביעת התובע התקבלה באופן עקרוני, ואילו התביעה הנגדית שהגיש הנתבע, נדחתה.

לאור זאת, לפי דעת רוב הדיינים, מעיקר הדין על הנתבע לשלם לתובע את משכורתו שהוא תבע ואין לפטור אותו בגלל תביעותיו הנגדיות,  הואיל ולא הוכחו במידה מספקת. לדעת המיעוט, אין להוציא סכום זה מן הנתבע, משום שהוא מוחזק בממון שבידו, ובמצב זה הוא זכותו ההלכתית היא להחזיק ממון שבידו בהסתמך על טענתו.

גם לדעת הרוב, בסופו של דבר, התובע נהנה במידה מרובה מהתקשרותו עם הנתבע, ובנוסף, נגרם לנתבע נזק גדול שבמסגרת ההכרעה הסופית יש להתחשב בו.

בית הדין מחליט ברוב דעות, מכח סמכותו לפשרה, לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 1000 ₪ בלבד, מתוך התביעה, בנוסף על הסכומים שהתובע כבר גבה, שישארו בידו.

התובע לא יגבה כל סכום נוסף מלקוחות כלשהם, ואם יגיעו לידיו כספים, יעביר אותם לתובע.