תקציר
התובעים השכירו קרוואן למגורים לנתבע במשך חמש שנים, במהלך השנה החמישית המשיכירם בנו מחסן, שגרם להריסת השביל, ונגרמו לנתבעים נזקים גדולים כתוצאה מכך הוא הפסיק לשלם שכר דירה.
בעניין שבין
משכירי קרוואן
התובעים
לבין
שוכר קרוואן
הנתבע
התובעים (להלן: התובעים) השכירו קרוואן למגורים לנתבע (להלן: הנתבע), החל מ-1/8/14 עד 1/8/19.
בתאריך 21/10/18 החלו התובעים לבנות מחסן גדול בשטחם, הסמוך לבית הנתבע. כתוצאה מהעבודות נשבר שביל הגישה לרכב, לבית הנתבע והוא נאלץ להחנות את רכבו ברחוב, במרחק רב מהבית. כמו כן, כתוצאה מירידת גשמים גם ההליכה בשביל נעשתה קשה והתובעים ניסו לפתור באופן זמני בעיה זו על ידי הנחת קרשים על השביל. להמחשת הנזק סיפרו התובעים כי באחד הימים, הנתבע לא שעה לאזהרתם ונכנס עם רכבו לשביל ושקע שם והיה צריך לחלצו על ידי טרקטור. הצדדים פרטו נזקים נוספים שנגרמו לנתבע ומשפחתו, גם כתוצאה ממחסן נוסף שנבנה בסמיכות לדירתו.
כתוצאה מנזקים אלו, הפסיק הנתבע לשלם שכר דירה.
היה מוסכם על שני הצדדים קודם הדיון שעל התובעים לפצות את הנתבע על המטרד המשמעותי שנוצר. אך, הם נחלקו לגבי גובה סכום הפיצוי.
לאחר דין ודברים הציע בית הדין לצדדים להגיע לפשרה מוסכמת והצדדים קיבלו את הצעת בית הדין.
הנתבע הסכים להעביר ליד התובעים סך הכל: 3647 ₪ ובכך להביא לידי סיום את כלל התביעות והחשבונות שבין הצדדים כולל החזר עבור תיקון שנעשה וכן תשלומי חשמל מים וביוב.
הנתבע חילק תשלום זה לשלושה תשלומים על פי הסכמת התובעים והעביר ליד התובעים את הצ'קים לאלתר במקום.
התובעת העניקה לו אישור תשלום ובכך הסתיים העניין.
כמו כן, סוכם שהוצאות בית הדין בסך 200 ₪ יחולקו בשווה.
בית הדין מברך את הצדדים על כך שהשכילו לסיים את הסכסוך בפשרה ולהותיר את החברות ביניהם על כנה. בית הדין מעניק לפשרה זו תוקף של פסק דין.
פסק הדין ניתן ביום ב' בטבת תש"ף, 30 בדצמבר 2019
בזאת באתי על החתום
_________
הרב ציון כהן