הגשת תביעה צור קשר עם בית הדין לתשלום אגרה

תגיות

Rulings in Englishאומדןאונאהאחריות למוצראסמכתאבורביטוחבר מצראגרמא וגרמידברים שבלבדיווח לרשויותדין נהנהדיני חברותדיני חוזיםדיני עבודהדיני ראיותהודאההוצאה לפועלהוצאות משפטהטעיה בעסקההיעדר יריבותהיתר עסקאהיתר פניה לערכאותהלוואההלנת שכרהמחאה (שיק)הסכם בכפייההסתמכותהפרת הסכםהקדש וצדקההשבת אבידההשכרת רכבהתחייבותהתחייבות למכרהתיישנותזיכיון ורישיוןזכויות יוצריםחוק המדינהחוקי המגןחיוב בסכום שלא נתבעחתם מבלי להביןטאבוטוען ונטעןטענת השטאהלפנים משורת הדיןלשון הרעמוניטיןמחוסר אמנהמחילהמיסיםמכרמכר דירהמכר רכבמכת מדינהמנהגמניעהמניעת רווחמפקח בניהמקום הדיוןמקח טעותמקרקעיןמשפחהמשפט מנהלימתנהנאמנותנזיקיןנזקי גוףסדר הדיןסיטומתאסיטראיסילוק ידעגמת נפשעד מומחהערבותערעורעשיית דין עצמיתפיטורי עובדת בהריוןפיצויי פיטוריןפרשנות חוזהפשרהצו מניעה ועיקולצוואה וירושהקבוצת רכישהקבלנותקנייןריבית והצמדהשבועהשדכנותשומר שכרשומריםשומת נזיקיןשותפותשידוכיםשכירות דירהשכניםשליחותשמירהתאונות דרכיםתביעה ע"פ רישומי התובעתחרותתיווךתנאיםתקנת השוקתשלומי איזון
ארץ חמדה

פיצוי בגין הפרשות חסרות לפנסיה ופיצויי פיטורין 79018-3

תקציר

(1) יש תוקף הלכתי לחוקי המגן על העובדים, לצווי ההרחבה ולהסכמים הקיבוציים. (2) כאשר אדם מגיש תביעה גדולה ללא בסיס משפטי הוא יחויב בהוצאות משפט
print

בס"ד, י"ז בשבט תשפ"ב

19 בינואר 2022

תיק מס' 79018-3

פסק דין

           

בעניין שבין

יועץ חינוכי

-           התובע   לבין

מוסד חינוכי

-           הנתבעת

א.         עובדות מוסכמות

התובע עבד כשכיר אצל הנתבעת בתפקיד יועץ חינוכי. כמו כן מוסכם כי ילדי התובע למדו במוסד הנתבעת, וכי הוא לא שילם את שכר הלימוד עבור ילדיו. התובע הגיש תביעה לקבל שכר וזכויות נלוות והנתבעת הגישה תביעה נגדית לתשלום שכר לימוד.

בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א הוציא בית הדין פסק דין חלקי ובו נפסק כך:

1.         הנתבעת אינה מחויבת לשלם לתובע את המשכורות שלא שולמו בפועל משנת 2018 והלאה.

2.         התובע אינו מחויב להשיב את תשלומי המשכורת שקיבל משנת תשע"ז ואילך.

3.         אין לקנוס את הנתבעת בגין חוסר הודעה לעובד.

4.         הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובע משכורת 13.

5.         הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובע דמי חופשה.

6.         התובע אינו זכאי למענק חד פעמי עבור הפרשי שכר של שנת 2016.

7.         אין לחייב את הנתבעת לשלם קנס בגין הליך פיטורין שלא כדין.

8.         התובע זכאי לפיצויי פיטורים על שכר בשל 8000 ₪ לשנה, מחודש יולי 2012 עד חודש מרץ 2018 .  

9.         הנתבעת חייבת לשלם לתובע תשלומי פנסיה בעבור ששת חודשי העבודה הראשונים להעסקתו.

10.        התובע חייב לנתבעת  98,579 ₪  בעבור שכר לימוד של ילדיו.

11.        מסכום זה יש לקזז דמי נסיעות (בסך  5,679.2) וכן דמי הבראה (בסך 2,362.5). כמו כן יש לקזז דמי פנסיה ופיצויים.

12.        ההחלטה לגבי תשלום הדמי הפנסיה והפיצויים בפועל, תתקבל רק אחרי קבלת חוות הדעת של המומחה החיצוני שיחווה את דעתו בנוגע לתשלומים אלה.

לאחר מתן פסק הדין התבקש התובע להגיש נתונים על ההפקדות לקרן הפנסיה והפיצויים ועשה זאת. הנתבעת הגיבה לנתונים שהוגשו.

לאחר מכן הורה בית הדין לתובע לכתוב כמה כסף הוא מבקש עבור ההפרשים בהפקדות לקרן הפנסיה והפיצויים. התובע דחה את בית הדין בטענות שונות ולבסוף הודה שאין לו יכולת לבצע את החישוב. בעקבות זאת ביצע בית הדין את החישוב בעצמו.

ב.         עקרונות לחישוב פיצויי פיטורין ופנסיה הרב לרנר

בית הדין שלח לצדדים טבלת אקסל ובה הנתונים הידועים לבית הדין, וכן את העקרונות לביצוע החישוב המפורטים בזה. העקרונות מבוססים על ההנחה שיש תוקף הלכתי לחוקי המגן ולצווים (חוקי התורה: עבודה, תשפ"ב, סעיף 2). בכלל זה לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011, הקובע את שיעור ההפרשות לפנסיה, וכן לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, הקובע את שיעור הזכאות לפיצויי פיטורין.

1.         פיצויי פיטורין

התובע זכאי לפיצויי פיטורין בסך 8000 ₪ כפול מספר שנות עבודה, קרי כפול 5.75, סה"כ 46,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את מה שנמצא בקרן עבור פיצויי פיטורין, כולל רווחים. אמנם, בקרן אין הפרדה בין פנסיה ופיצויים, אולם, בפועל לא היו רווחים עד לסוף שנת 2017 ולכן נתעלם ממרכיב הרווחים ונשווה רק להפקדות.

2.         פנסיה

התובע זכאי להפרשה עבור חלק הפרשת מעסיק לפנסיה לפי המדרגות שנקבעו בצו ההרחבה החל מתחילת עבודתו בחודש 07/12 עד לסיום עבודתו בחודש 08/16. מסכום זה יש להפחית את מה שהופקד בפועל באותה תקופה.

עבור התקופה שמחודש 09/16 עד חודש 03/18 לא בוצעו כל הפקדות, אולם, היתה גריעה מהשכר בגין הפרשות עובד לקרן פנסיה שלא הופקדו לקרן. ולכן התובע זכאי לקבל את ההפרשות של חלק המעסיק שלא הופקדו וגם של חלק העובד שנגרעו מהשכר, עבור תקופה זו.

על פי החישוב שביצע בית הדין התובע זכאי לקבל 41,228 ₪ עבור פנסיה ופיצויי פיטורין. התובע לא העיר על כך, והנתבע כתבה שיש לה הערות שיש להן השפעה מינורית ולכן היא מקבלת את החישוב של בית הדין. לאור זאת לא ראינו מקום לפנות למומחה שישית על הצדדים הוצאות נוספות.

בשולי הדברים נציין כי רק בשלב זה, כמעט שנה לאחר שניתן פסק הדין הראשון, ולאחר שהוגשה בר"ע שנדחתה- העלה התובע את הטענה ששכר הלימוד בו חויב גבוה מדי. אנו דוחים טענה זו מחמת שיהוי המעלה חשש שהטענה אינה מדויקת, כמו כן טענה זו כבר הועלתה בעבר ונדחתה ואין כאן המקום לדון בה מחדש.

ג.          הוצאות משפט

התובע שילם אגרה בסך 7,772 ₪. עבור תביעה בסדר גודל של חצי מיליון ₪. מסקנת פסק הדין היא שהתובע הוא שחייב לנתבעת, והדבר מעורר חשש שהתביעה הוגשה ברשלנות. אכן בעיון בפרטי התביעה עולה כי לרוב סעיפי התביעה לא היה כלל בסיס, להלן הפירוט:

•           פיצוי בגין חוסר הודעה לעובד על  תנאיו על סך 20,000 ₪ - תביעה זו נשללה מיד ע"פ עדותו הראשונה של התובע.

•           משכורות שלא שולמו על סך 217,527 ₪- בפועל נעדר כמעט לחלוטין מן העבודה.

•           משכורות שניתנו כהצטיינות לעובדים על נוכחות מלאה על סך 62,000 ₪ - לאור התנהלות התובע הוא לא היה זכאי לכך.

•           פיצוי על ימי החופשה על סך של 33,588 ₪ - נתבע שלא כדין, שהרי התובע קיבל ימי חופשה כדת וכדין.

•           הפסד דמי אבטלה על סך 50,347 ₪ - לא הוכח כלל העובדה שהתובע לא עבד לאחר שהפסיק לעבוד אצל הנתבעת.

•           פיצוי בעבור הליך פיטורין באופן שאינו תקין בסך של 25,000 ₪- מהעולה בבית הדין ההליך נעשה כדין, והיה מוצדק ביותר לאור הנסיבות.

•           תשלומי הנסיעות על סך 21,114 ₪ - חושבו בצורה לא מידתית - מבלי להתחשב בסכום הנדרש בחוק, ובימי העבודה של התובע, ועל כן בפועל חויבה הנתבעת רק בסך 5,679.2 ₪.

מכל האמור עולה כי לכ80% מהתביעה לא היה בסיס אמיתי, וכי אין מקום להשית את על הנתבעת את עלות האגרה בעבור תביעות אלה. אמנם לכ20% מן התביעה היה בסיס, על כן נדרשת הנתבעת להשתתף ב20% מתוך תשלום האגרה, קרי בחצי מתוך 1500 ₪.

על כן, הנתבעת חייבת לתובע 750 ₪ עבור החזר אגרת בית הדין.

ד.         סיכום וסדר התשלומים

התובע חייב לנתבעת 98,579 ₪  בעבור שכר לימוד של ילדיו.

הנתבעת חייבת לתובע:

41,228 ₪ עבור פנסיה ופיצויי פיטורין.

5,679.2 ₪ עבור נסיעות.

2,362.5 ₪ עבור הבראה.

750 ₪ הוצאות משפט.

סה"כ הנתבעת חייבת לתובע 50,019.7 ₪. 

לאחר ניכוי חובות הנתבעת לתובע, עולה כי התובע חייב לנתבעת 48,559. ₪.

התובע כתב שהוא יוכל לעמוד בהחזר של עד 1000 ₪ בחודש, ואילו הנתבעת התנגדה לפריסה ארוכה כל כך של התשלומים.

למעשה בית הדין מקבל את בקשת התובע והוא ישלם 1000 בכל חודש, אולם, אם יאחר בתשלום אחד ביותר מעשרה ימים, או לחילופין יאחר בביצוע שני תשלומים ביותר משבעה ימים לכל תשלום – הוא יחויב לשלם את יתרת החוב במלואה באופן מידי.

ה.         החלטות

1.         התובע חייב לשלם לנתבעת, סך 48,559 ₪ עבור שכר לימוד של ילדיו.

2.         על התובע לשלם 1,000 ₪ בכל חודש לועזי עד ל-20 בחודש, החל מחודש פברואר 2022, התשלום האחרון יהיה בסך יתרת החוב, 559 ₪.

3.         אם יאחר התובע בביצוע אחד התשלומים ביותר מ-10 ימים (לא ימי עבודה) או יאחר בביצוע שני תשלומים ביותר משבעה ימים (לא ימי עבודה) לכל תשלום, אזי הוא יהיה חייב לשלם בתחילת החודש הלועזי העוקב לתשלום שבוצע באיחור את כל יתרת החוב.

4.         על התובע לשמור אסמכתאות על התשלומים שביצע ומועדם.

5.         ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום מהתאריך הנקוב עליו.

פסק הדין ניתן ביום י"ז בשבט תשפ"ב, 19 בינואר 2022

בזאת באנו על החתום

הרב יוסף סוראני, דיין          הרב יוסף כרמל, אב"ד                הרב עדיאל אסייג, דיין