הגשת תביעה צור קשר עם בית הדין לתשלום אגרה

תגיות

Rulings in Englishאומדןאונאהאחריות למוצראסמכתאבורביטוחבר מצראגרמא וגרמידברים שבלבדיווח לרשויותדין נהנהדיני חברותדיני חוזיםדיני עבודהדיני ראיותהודאההוצאה לפועלהוצאות משפטהטעיה בעסקההיעדר יריבותהיתר עסקאהיתר פניה לערכאותהלוואההלנת שכרהמחאה (שיק)הסכם בכפייההסתמכותהפרת הסכםהקדש וצדקההשבת אבידההשכרת רכבהתחייבותהתחייבות למכרהתיישנותזיכיון ורישיוןזכויות יוצריםחוק המדינהחוקי המגןחיוב בסכום שלא נתבעחתם מבלי להביןטאבוטוען ונטעןטענת השטאהלפנים משורת הדיןלשון הרעמוניטיןמחוסר אמנהמחילהמיסיםמכרמכר דירהמכר רכבמכת מדינהמנהגמניעהמניעת רווחמפקח בניהמקום הדיוןמקח טעותמקרקעיןמשפחהמשפט מנהלימתנהנאמנותנזיקיןנזקי גוףסדר הדיןסיטומתאסיטראיסילוק ידעגמת נפשעד מומחהערבותערעורעשיית דין עצמיתפיטורי עובדת בהריוןפיצויי פיטוריןפרשנות חוזהפשרהצו מניעה ועיקולצוואה וירושהקבוצת רכישהקבלנותקנייןריבית והצמדהשבועהשדכנותשומר שכרשומריםשומת נזיקיןשותפותשידוכיםשכירות דירהשכניםשליחותשמירהתאונות דרכיםתביעה ע"פ רישומי התובעתחרותתיווךתנאיםתקנת השוקתשלומי איזון
ארץ חמדה

מדיניות: הכרעה במחלוקות

תקציר

סיכום כנס הדיינים תשע"ט
  1. מאז ביטול הסנהדרין אין מוסד שמוסמך להכריע מחלוקות עבור כלל ישראל.
  2. הש"ך פסק כי במקרה של מחלוקת, אין אפשרות להוציא ממון מיד המוחזק (קים לי), גם אם רוב הפוסקים נקטו בדעה שניתן להוציא ממנו ממון.[1] דעתו של הש"ך התקבלה על ידי רוב הפוסקים, אשר נחלקו לגבי פרשנותה ותנאיה.[2]
  3. גדולי ישראל כתבו כי יש לפעול להרחבת האפשרות להכריע במחלוקות לצורך קיומו ויישומו של משפט התורה גם קודם להקמה מחודשת של הסנהדרין.[3]
  4. במסגרת זו, הצדדים יכולים להסמיך את בית הדין להכריע במחלוקות על שיקול דעתו,[4] וכך ראוי שייכתב בהסכם הבוררות.
  5. על בסיס הסכמת הצדדים מן הראוי להחיל הלכה אחת על כל הנידונים בפניו ללא קשר למוצאם ולעדתם.[5]
  6. על סמך הסכמה זו יכול בית הדין להכריע במחלוקות על פי ראיות מוצקות ושיקול דעתו,[6] ובמסגרת זו יוכל לשקול בכל מקרה לגופו, הכרעה על פי אחד או יותר מהכללים הבאים:

א. הכרעה על פי רוב דעות הפוסקים. [7]

ב. הכרעה כאחת הדעות בנסיבות מסוימות, וכדעה החולקת בנסיבות אחרות.[8]

ג. הכרעה על פי מנהג בתי הדין. [9]

ד. הכרעה על פי מנהג המדינה. [10]

ה. הכרעה על פי חוק המדינה במקרה בו הוא זהה לאחת הדעות בהלכה. [11]

 

מקורות

[1] ש"ך, קונטרס תקפו כהן.

[2] כגון פרשני קונטרס תקפו כהן: אורים ותומים ונתיבות המשפט, וכן כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף, חו"מ כה, כללי הקים לי; חשק שלמה, כללי קים לי; ארח משפט (חזן), כה, כללי קים לי; ועוד. מן הראוי לציין שיש הסבורים שלדברי הש"ך משמעות מצומצמת ביותר, רק כאשר הפוסק עצמו סבר שמדובר במחלוקת שלא הוכרעה.

[3] אורים ותומים על תקפו כהן, סימן קכג-רכד; שו"ת הלכות קטנות א, קפב; הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה ב, עמ' 137-138. לעומת זאת, הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר א, דברי פתיחה אות יא) סבר שיש ליישם את דין "קים לי" באופן רחב ביותר.

[4] שו"ת דרכי נועם חלק חושן משפט, טו; ראו עוד: ש"ך חו"מ כה, ב; נתיבות המשפט כה, ב.

[5] הרב רצון ערוסי, "התחשבות בטענת 'קים לי' בבתי הדין לממונות", אמונת עתיך 122, עמ' 96.

[6] רמ"א חו"מ כה, ב.

[7] שו"ת רדב"ז ד, קטז (אלף קפז).

[8] ע"פ רש"י כתובות, נז ע"א, ד"ה הא קמ"ל.

[9] שו"ת דרכי נועם חו"מ טו; חשק שלמה, כללי קים לי אות צד.

[10] ש"ך חו"מ ס, יב.

[11] שו"ת מהרש"ם ה, מה. משפט שלום, קצד ד"ה כלל; הריא"ה הרצוג, תחוקה לישראל על פי התורה, ב, עמ' 72.