בס"ד, ‏כ"ח אב תש"פ

‏18 אוגוסט 2020

תיק 79027-3

השלמת פסק דין

בעניין שבין התובע

עובד    

ובין הנתבעת

מעסיק - נתבעת 1

א.         רקע

בתאריך כ"ג אדר תש"פ ניתן פסק דין בתיק זה. בסעיף 2 לפרק ההחלטות נכתב כך:

1.         נתבעת 1 חייבת לתובע:

א.         133 אש"ח עבור הפרשי שכר + הפרשות לפנסיה ופיצויים. סכום זה ישולם כשכר ויהיה חייב במס ובהפרשות לקרנות הפנסיה.

ב.         4,174 ₪ עבור הפרשות לפנסיה ופיצויים.

התובע פנה לבית הדין בבקשה שיובהר האם הסכום 133 אש"ח עבור הפרשי שכר כולל הפרשות לפנסיה ופיצויים, או שמא יש להוסיף עליו את ההפרשות כדעת התובע. הנתבעת הגיבה כי היא סבורה שהסכום כולל פנסיה ופיצויים.

בתאריך כ"ב תמוז תש"פ, ‏14 יולי 2020, הודיע בית הדין כי הסכום איננו כולל הפרשות לפנסיה. בעקבות זאת התעורר ויכוח בין הצדדים מה שיעור ההפרשות לפנסיה לו זכאי התובע, אם בכלל. שני הצדדים הגישו את טענותיהם ותגובותיהם בכתב.

ב.         טענות התובע

בסעיף טו(4) לפס"ד מתאריך כ"ג אדר תש"פ נקבע כך:

באם יהיה ויכוח בין הצדדים על ההפרשות לפנסיה יכריע בית הדין, ובלבד שתגיע בקשה של בית הדין להכרעה בתוך 45 יום מהתאריך הנקוב על פסק הדין או 15 לאחר סיום הליך הערעור, המאוחר מבין שניהם.

מועד זה חלף מזמן ולכן יש לדחות את הבקשה של הנתבעת לדון בעניין.

לגופו של עניין, התובע טוען כי הוא זכאי להפרשות בסך 6.5% לפנסיה, ו-8.33% לפצויים על כל השכר שנפסק לטובתו. לטענתו זה מה שהוא קיבל במהלך עבודתו, וזה מה שהיה מקבל לו היה ממשיך לעבוד.

ג.          טענות הנתבעת

הנתבעת הפנתה לסעיף 6(ג) לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011, בו נקבע:

חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים.

בנוסף בסעיף 6(ד) נקבע כי ההפרשות לפנסיה יעמדו משנת 2014 על 6% וההפרשות לפיצויים יעמדו על 6%. בשנת 2014 השכר הממוצע במשק עמד על סך 8955 ₪, בשנת 2015 - 9,123 ₪, בשנת 2016 - 9,334 ₪.

לאור כל זאת טענה הנתבעת כי הנתבע זכאי להפרשות בשיעור 12% משכר עד לגובה השכר הממוצע בלבד. לטענתה, רק בחודשים 05-07/13 לא בוצעו הפרשות כנדרש, ועל כן היא מודה בחוב בסך 3,223 ₪ בלבד.

ד.         נושאי הדיון

1. האם ניתן עדיין לטעון בעניין שיעור ההפרשות?

2. מה שיעור ההפרשות לו זכאי התובע?

ה.         האם ניתן עדיין לטעון בעניין שיעור ההפרשות?

התובע טען כי פקעה הארכה שנתן בית הדין לטעון בעניין שיעור ההפרשות. אכן הארכה פקעה, אולם, כיוון שהתברר כי היתה מחלוקת בין הצדדים כיצד להבין את פסק הדין, ושני הצדדים טענו בפני בית הדין, הרי שהם קיבלו את סמכותו להכריע בעניין זה.

בנוסף, בית הדין איפשר לתובע לפנות לבית המשפט כדי שזה יקבע האם בית הדין מוסמך לעסוק במחלוקת. התובע השיב בתאריך 12.08.20 וכתב: "לא טענתי כי אין לבית הדין סמכות בעניין". לפיכך, נכריע בעניין שלפנינו.

ו.          מה שיעור ההפרשות לו זכאי התובע?

בבית דין זה מקובל לפסוק שיש תוקף לחוקי המגן, ועל כן ברור שהתובע זכאי לכל הפחות למה שהחוק מעניק לו. המחלוקת בין הצדדים היא האם היה הסכם מפורש או מכללא בין הצדדים שהתובע יקבל יותר ממה שהתקנות קובעות.

כדי לבחון את טענת התובע עלינו לחזור לתלושי השכר של התובע שנתנו עוד טרם שהתגלע הויכוח בין הצדדים. התובע עבד החל מחודש פברואר 2013 וקיבל שכר בסיס של 8,579 ₪. ההפרשה הראשונה לפנסיה בוצעה בחודש נובמבר 2013 בסך 500 ₪ לחודש זה + 3000 ₪ לחודשים 5-10 בשנת 2013. כלומר, הנתבעת הפרישה 500 ₪ לחודש.

ברור שסכום זה נמוך גם ממה שקובע החוק, ואכן הנתבעת עצמה הודתה שעליה לשלם הפרשים על חודשים אלה. נמצא שלא ניתן להסיק מתלושי השכר מה סוכם עם התובע. גם בהסכם שבין הצדדים אין התייחסות מפורשת לשיעור ההפרשות לפנסיה לו זכאי התובע.

בהיעדר ראייה, כלל נקוט בידינו: "יש בעל השטר על התחתונה" ו"המוציא מחברו עליו הראיה". אשר על כן אנו מקבלים את טענת הנתבעת שהתובע זכאי להפרשות בהתאם לצו ההרחבה בלבד.

אולם, כיוון שעל פי תלושי השכר של התובע, הוא לא קיבל הפרשות לקרן פנסיה בשנים 2014-2015 הרי שהנתבעת חייבת בהפרשות גם על שנים אלה.

אשר על כן, התובע זכאי לההפרשות לקרן פנסיה ופיצויים בהתאם לצו ההרחבה בלבד, עבור כל החודשים עד לינואר 2016, כולל. זאת, בניכוי ההפרשות שנעשו על ידי מעסיקים אחרים בתקופה זו.

ז.          החלטה

1. אנו מקבלים את טענת הנתבעת שהתובע זכאי להפרשות לקרן פנסיה ופיצויים בשיעור שנקבע בצו ההרחבה. זאת, מתחילת חודש פברואר 2013 ועד סוף חודש ינואר 2016, בניכוי הפרשות שבוצעו על ידי מעסיקים חלופיים של התובע.

2. שני הצדדים מתבקשים להגיש חישוב של הסכום לו זכאי התובע לאור האמור בסעיף 1.

3. לאחר ההכרעה הסופית תינתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות בעניין ההפרשות לפנסיה בלבד.

פסק הדין ניתן ביום ‏‏כ"ח אב תש"פ, ‏18 אוגוסט 2020.

בזאת באנו על החתום

הרב דניאל לונצר           הרב עדו רכניץ, אב"ד     הרב יורם קאפח

@@@