בס"ד, כ"ב באלול תשפ"ב

18 בספטמבר 2022

 תיק מס' 82168

פסק דין

בעניין שבין

התובע

לבין

הנתבע

הרקע העובדתי והסעדים הנדרשים

הצדדים היו שכנים במשך מספר שנים בבנין מגורים משותף בירושלים. התובע גר בקומה התחתונה והנתבע גר בקומה חמישית מעל הנתבע. מרפסת הסוכה של הנתבע נמצאת מעל מרפסת הסוכה של התובע ומספר מזגנים של הנתבע ממוקמים מעל שטחים שנמצאים בשימוש התובע. בבנין חריגות בניה רבות בהיקפים שונים, אשר נעשו על ידי שכנים רבים, לרבות התובע. כנגד התובע תלויה ועומדת תביעה מצד עירית ירושלים על חריגת בניה בשטח של 36 מ"ר. הנתבע החליף את הגגון הנפתח שעל גבי הסוכה שלו באופן בו הוא בולט כעת בשיעור של 40 ס"מ נוספים מעל סוכתו של התובע.

התובע ביקש את הסעדים הבאים מבית הדין:

הסרת הבליטה בגגון סוכת הנתבע והשבת המצב לקדמותו.

טיפול בכל נזילות המזגנים של הנתבע באופן שימנע נזילת מים לכיוונו.

הוצאת צו גילוי מסמכים הנוגעים לתביעה התלויה ועומדת כנגד התובע, אשר יאפשר לברר האם הנתבע הוא שפנה לעירייה וביקש ממנה לאכוף על התובע את חוקי התכנון והבניה.

במידה ויתברר כי הנתבע פנה לעירייה, קבלת פיצוי מהנתבע על הנזקים שנגרמו לו ושייגרמו בעתיד כתוצאה מהתלונה שהוגשה בעירייה.

הנתבע ביקש בתביעה שכנגד את הסעדים הבאים מבית הדין:

דמי שכירות יחסיים בגין המבנים אותם בנה התובע על השטח המשותף.

פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 60,000 ₪ בגין דיבה שהוציא התובע אודותיו.

הפשרה

בית הדין הציע לצדדים לעשות פשרה ביניהם, מתוך הבנה שהפשרה במקרה זה עדיפה לשני הצדדים. הצדדים הסכימו לפשרה. יתרונה של הפשרה הוא בהיותה מובילה לא רק לצדק אלא גם לשלום כפי שפסק הרמב"ם (סנהדרין כב, ד, על פי הגמרא סנהדרין ו ע"ב):

מצוה לומר לבעלי דינים בתחילה בדין אתם רוצים או בפשרה, אם רצו בפשרה עושין ביניהן פשרה, וכל בית דין שעושין פשרה תמיד הרי זה משובח ועליו נאמר משפט שלום שפטו בשעריכם אי זהו משפט שיש עמו שלום הוי אומר זה ביצוע, וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו איזהו משפט שיש עמו צדקה הוי אומר זהו ביצוע והיא הפשרה

וזו הפשרה שהוצעה על ידי בית הדין והתקבלה על ידי הצדדים אשר קיבלו אותה עליהם במעשה קניין:

הנתבע יוכל להשאיר את הגגון של הסוכה כפי שהוא היה בעת קיום הדיון בבית הדין, והוא לא יפתח אותו בעתיד מעבר לכך.

הנתבע יתקן את כל המזגנים בדירה שבבעלותו באופן שלא יטפטפו מים לשטח הנמצא בשימוש התובע.

התובע יכתוב מכתב התנצלות לנתבע בו הוא מבקש את סליחתו על כך שבסערת השיחה עם אחד השכנים הוא אמר שהנתבע איים עליו בפניה לעירייה.

הנתבע יכתוב מכתב התנצלות לתובע על כך שבסערת שיחתם איים עליו בפניה לעירייה למרות שלא היתה לו כל כוונה לעשות כן, לא עשה כן ולא יעשה כן בעתיד.

הנתבע יכתוב מכתב לשכנים בו הוא ידווח להם כי לקראת יום הכיפורים הקרב ובא הוא והתובע הלכו לבית הדין של ארץ חמדה גזית אשר סייע להם לסיים את הסכסוך שפרץ ביניהם והם מחלו זה לזה מחילה גמורה.

הצדדים ישלחו את המכתבים לבית הדין על מנת שזה יאשר כי הם עומדים בתנאי הפשרה.

הוצאות משפט

מדיניות בית הדין של ארץ חמדה היא כי למעט מקרים חריגים באגרת בית הדין ישאו שני הצדדים בשווה. התובע שילם אגרה בסך 500 ₪ שהוא מחצית מאגרת בית הדין שהיה אמור לשלם. לפיכך, הנתבע ישלם למזכירות בית הדין סך 500 ₪ עבור אגרה. ביתר ההוצאות ישא כל צד בהוצאותיו.

החלטות

הצדדים שלחו את המכתבים הנזכרים לעיל לבית הדין. בית הדין אישר את נוסח ההתנצלויות ההדדיות והעביר אותן לצדדים. בית הדין נותן לפשרה תוקף של פסק דין ולפיה:

הנתבע אינו רשאי לפתוח את הגגון שמעל סוכתו מעבר לפתיחה שהיתה בעת קיומו של הדיון בבית הדין בתאריך ט"ז באלול תשפ"ב.

הנתבע יתקן על חשבונו את הנזילות מהמזגנים שברשותו הנוזלים לשטח שבשימוש התובע עד לתאריך י"ב בתשרי תשפ"ג. אם הנתבע לא יבצע זאת במועד, יוכל התובע לפנות לבית הדין בבקשת סעד עד סוף חודש חשוון תשפ"ג.

הנתבע יתלה את המכתב הממוען לשכנים אותו שלח לבית הדין בחדר המדרגות של הבניין המשותף.

על הנתבע לשלם למזכירות בית הדין אגרה בסך 500 ₪.

כיוון שפסק הדין התקבל בהסכמה אין אפשרות ערעור עליו.

והאמת והשלום אהבו

פסק הדין ניתן בתאריך כ"ב באלול תשפ"ב, 18 בספטמבר 2022

בזאת באנו על החתום

הרב אסף הר נוי    הרב אורי סדן, אב"ד    הרב אבי קלמנטינובסקי