פסקי דין בהם הוזכר החוק: חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה
תביעות הדדיות בטענה להפרת הסכם זיכיון 81087
(1) ביטול תנאי אחד מתנאי ההסכם אינו גורם לביטול ההסכם כולו (מהר"ם פדואה סי מד, רמ"א חו"מ סי' נא, ו).
(2) אך, אם מדובר בהפרת תנאי המהווה אבן יסוד לכלל ההתחייבות בהסכם, ההסכם בטל (מדיוק דברי מהר"ם פאדו...
קראו עוד
קבלן שלא סיפק לרוכש דירה את המפורט במפרט של הסכם הרכישה 81088
הנתבעת היא חברת בנייה, אשר מכרה דירה בפרוייקט לאדם פלוני. פלוני מכר את הדירה לתובעים. התובעים טענו שהנתבעת לא עמדה במפרט של הסכם המכר. במקום לספק את מפרט ה"פרימיום", המצורף להסכם עם הקונה הראשון, היא ...
קראו עוד
מחלוקת על שכר לימוד בין סטודנט למוסד אקדמי 81140
דיון והכרעה בטענה של סטודנט כנגד מוסד אקדמי שהוא הוטעה על ידי נציגי המוסד....
קראו עוד
מקח טעות בקניית רכב 82171
1. כאשר מתגלה ליקוי משמעותי במקח שהקונה לא ידע עליו – הקונה זכאי לביטול או לפיצוי לפני הנסיבות.
2. כאשר מדובר בליקוי קטן הקונה זכאי לפיצוי, ונחלקו הפוסקים בהגדרת ליקוי זה. למעשה, במקרה של תקלה בדיפרנ...
קראו עוד
טענת מקח טענות במוצר שהוזמן 81023
בית הדין דחה טענת בעל מקצוע שאינו אחראי לליקוי במוצר שסיפק, כיוון שהוא הסתמך על דבריהם של המזמינים שאינם בעלי מקצוע. זאת, כיוון שאחריותו של בעל מקצוע לבדוק בעצמו את הנתונים....
קראו עוד
טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים 78011
(1) משכיר אחראי לתקן ליקויים במושכר הפוגעים בשימוש בסביר והדורשים בעל מקצוע.
(2) במקרה שהמשכיר אינו מתקן את הליקויים במועד, השוכר זכאי לתקן בעצמו את הליקוי ולקבל החזר ובלבד שהודיע על הליקוי למשכיר, ת...
קראו עוד
מחלוקת בנוגע לליקויים בחבילת נופש 81139
(1) יש תוקף הלכתי לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), והן מגדירות את חובות חברות הנופש כלפי הנופשים.
(2) מקח טעות מוגדר על פי הרמה המקובלת.
(3) מקח טעות מוגדר גם על פי הדרישות האישיות של הלקוח, ...
קראו עוד
ביטול מכירת רכב מחמת תקלות 81112
(1) תקלות משמעותיות במנוע ובממסרת של רכב שנקנה הן עילה לביטול העסקה, ללא אפשרות של תיקון.
(2) הימנעות מבדיקת רכב לפני קנייתו אינה מהווה מחילה על טענת מקח טעות בשם ליקויים ברכב.
(3) אדם שקנה רכב וזכא...
קראו עוד
תביעה לביטול חוזה להפצת מסיכות רפואיות בטענה שנחתם תחת לחץ 80132
(1) הסכם שמאפשר לגורם אחד לפעול בשם גורם אחר הוא הסכם זיכיון שיש לו תוקף הלכתי.
(2) הסכם בין שני צדדים יכול שייכרת בכך שצד ג שילם לאחד מהצדדים להסכם ("מדין עבד").
(3) גם כאשר צד להסכם קיבל על עצמו א...
קראו עוד